Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1856-01-01 · Heft 9 · p. Seite 346

346 Wissenschaftliche Aufsätze. חם עינו עליו משהחו, לסי שעמל בו, אבי! אתה, אע״ם שידיך עצבונו וייעשו:־ יחד פביב ותבלעיני, זה בא מכאן ומגיד הבקר היו חורשות, ותסול שבא וחקחב, וזה מכאן ומגיד כשדים שמו שלשה האשים ויפשטו יעל הגמלים, וזה בא מכאן ומג־ד הנה רוח גדולה באה מעבר המדבר ויגיע בארבע פינות חבית, משנגע בכל אישר לו חוזהו ומכה את איוב בשחין רע. (ט) זכור נא כי כחומר עשיתני ואל עפד תשיבני, שתי זכרונות יש לך לזכור שידיי הייתי אפי׳ באחת מהן שלא הייתה רודה אותי בייסורין הללו, אחת. שבחומר ביד היוצר עשיתני, כשם שמפרש והולך בעינייך הלא כחלב תחייגי, וכל העיניין עד ופקודתך שמרח רוחי, שנייה. שלעפר תשיבני וכדיי הייתי במעט ימי שתחדל ממני בייסורין הללו, עד בא חליפתי,. ובתחילת המקרא סתם אה דבריו שלא פירש היאך עשאוהו כחוט.־־ ביד היוצר והולך ומפרש (י עד סו) דלא בחלב שעד שלא ת־ד לתוכו טיפה, שלמסו פריטורא בל״ע הוא מרוסדף משירד לתוכו טיפה שלמכו הואי קופה כמו.כן התיביני שטיפה של זרע שעיב־ בה אבי את אמי מר־פ־ף היו כמים הללו ואחה הקפאתה אותו לעשות ממנו צורת ולד במעי אמי, וכגבינה תקס־איני, כפל מילה הוא, ושתי תיבות הללו, הקפיא־:•׳ ותתיביג׳, אינו משמע לא לשעבר ולא לעתיד אלא לדבר הווה הוא ופתי תמיד אהה נוהג בכך, שאתה מתיך כהלם וסקפיאו בגבינה סיפח זרע של אדם במעי אשה לצור ממנו צורת וולד, ועור ובשר תלבישיני, מאותה טיפה. ובעצמות וגידים תסוכביגי, פת׳ לאחר שהלבשתני עור וגש־ מבחוץ, אז־־גתה עצמות וגידים בנת־ים, בתוך עור ובשיר ארגתה עצמות וגידים, תסוככגי לש׳ אריגה כמו ויסע אח היחד, הארג ואח המסכת שעצמותיו של אדם מתקשרים על ידי גידים ובשר ועוד מונה (?) כל העצמות מבחוץ יאוו־ג זה שמעמיד את השתי מתחילה ואחר כך משליך פקעייות של ערב בנח״ם, כך הלבשתני בתהילה עוד ובשר ואחר כך סיככתני עצמות וגידים ביתיים, שאילו נבראו מבחוץ העצמות היו מחהבין את מעי האשה ומתה, תסוככיני, אורדישמי, ומשהלבשתני עור ובשר וסיבכתי׳ עצמות וגידים לאחר כן נתת חיים בגופי וחסד, שאתה זן ומכלכל אותי, ופקודתך שמרה רוחי, הלא צוויחה שיהא שומר נשמתי בק־בי, שלא יהא יוצאה מן הגוף, ואין לך אדם בעולם. אם עמל ויגע בדבר כשם שעמלתה בי לבראות שלא תחוס עינו עליו משחתו ואתה אחר כל העמל הזה צפנתי (צ״ל צפנת) ■חטאתי בלבביך וידעתי בי דאת עמך, שאם חטאתי ושמרתני ומעוני לא חנקני. (טו) אם רשעתי אללי לי, לשון יללה, ולא עוד אלא אם צדקתי לא אשא ־אשי. שבע קלון וראה עניי, סח׳ אחר כל צדקתי נראה וישר בעיניך לענות אותי, וראה, כמו השמד לך פן תעלה עולוחיך בכל מקום אשר תראה, שפת׳ בכל מקום אשד נראה בעיניך, וכן רואה אני את דברי ר׳ אליעזר בן ערך, כך חיברתי פרשה לפי פשוטו של מקראות ובבראשית רבה ראיתי היתכתני אין כת׳ כאן אלא תתיכני לעתיד לבא, היקפאחני אץ כתי כאן אלא חקפיאיני לעתיד לבא, הילבשהני אין כת׳ כאן אלא תלבישיני לעתיד לבא, סיככחני אין כתי כאן אלא תסוככני לעתיד לבא, ילא' יכולתי ליישב המדרש על פשוטו של מקראות ונמנעתי מלכות׳. (טז> ויגאה כשחל