Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1856-01-01 · Heft 6 · p. Seite 228

228 Wiifcnschaftlici'0 Stuf ja pc. ל', איידי יוב, כל מי •«יבוא לקלל את יוב •«:ילדתי (שנולד?) בו יל בני אדב דעתידיב לנוד צעד שלהב, עו" לש׳ נידח ולש׳ אנתת. כמו ויקי על הנף יתעו״, שמת׳ ונקי עב .חנף יתעודד יתנודד ויאנת, ליתן(לויתן) צע־ ׳«לדש. י־אח ת־ואת באו־ הבוק" עפעפי שת", עננו. (י) כי לא כ.;־ דלת• יי:־• י1׳ ו לבנו־ דלתי בטני פת׳ לכך אני בטן אמי » -u — 1 1 •’ד^רליי!ילדו שיצאתי מבטן אמי זאת, שלא מתי מי: יראה כעפעפי שחד, 1 וטו ואל ירח, כיד והופיע אור י לישון א; :־ לא סג־ מי ׳«היכולת מקללו : ־,ית בטני ׳«גדלתי בתו: שהוא ו (•א) למת לא מיהם s ם*ד:י. ־ ליציאת דתם, ומבטן י; סח פסו; »»V»»*♦ *•יי«"*,ייד | VW I Mari mf 1 «m» קירסוני לאדץ כדרך כל הנולד פ פ לחי לה־״ניקני שריד. (ד);תת, ׳«אילו לא תייתי יונק עהת דייתי שוקט טקט־. wo _> in•״ ויועצי א״ץ חנונים תיבות למו, מאת־ שת כל מהוקנין לסעודת וו דכל למיתת תן עוטדין ולא י׳«א אלת־ב נפי« אב בן כאש־ לכל מק־ה אהד לאש־ יצא מבטן אמו ומת נאותה ׳«עת ולמלכים ששבעו טובת שקיבלו מלכות מאבותב, וליועצי א־ץ שנשתכיו בתכמתב שאספו תון:־ב ובנו תיבות לטו, לכסוף שווים כמלך כיועץ כקטן כנפל כיצד הממלא ביתו ככף וזתב, ולמת׳ הוא נקבת לא ידד א ת ייו כבודו, אין לך ־ איש כופ‘" ולא תמות, ידי מילטתי נפשי מן כול לוט־ ככת שי׳־ כעולם מלך יוחר דזד יךי^ך- ךי*<ןךיריץ**, |*"PD וסח בצע יש לו ומה הנאה עשרו, נפש וליעד ד וח להימ ׳«כולם סוכה מימיהם, מאה^ י ראו :טן שלא י הק נפל ופז; מן ח נולד שלא י מי י׳ א•«.־ לכך אני או הרלו רוגז, י) שם רשייי2 (ין עומרץ. הם! ריאה תית ואב עמל, , שלא דאת מ הה ים אמו צאתו שמת כ י נד ד אשרי ולנדל שאם צדיק וכץ 'שע, עליו את שלו כב־י ומת כץ; שקיבל מ¬¬ אש'י עמל ארם ואם יל לבוראם, כרי ׳ הה' רוגז הדיל' חדלו "צעים שם הוא רשע :ייגעו : שגו ארם •לו בני שב ינוחו יג*עי כה, .א הזה ל כעולם עמ שראה חוא בעולם תות על ידי כת שעשו לתם אתי־יב יעד,. (ית) יחד אסידים שאננו לא שמעו קול נוגש הוא מכאוב הנוגש בתם. (יט) קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו, פת׳ מאתד שטת בקטנותו וגדול ששבע לו ימים שניתם אחריהם להיות שם, ואל מקום אהד הכל הולך אב כן (•ט.כ) למת יר״ן לעמל אוד וחיים לטדי, שלא נתת לדת שמת לו משיצא לו ממעי אמו ועמל לא דאת ונפשו לא מ־ת מות שתא־יך ימים בעמל ונפשו טית לו כל ימיו, ובבל יום יום מחכים למות ואילו הית יכול כיון שצדה באת עליו היה ׳«ומט אח נפשו ומשליכה, וכן אילו דית לתו־ את־ המיתה למצוא אותת בשאול חית תופי אחרית ומעלת •אותת ומוציאת ובולעת כדי שימות כשם שמבס־ והולך. (בא. כב) ויתפדותו ממטמונים תית אדם הופר את דית אם היה מוצא אותת. ותיו.שטיחים אלי גיל שמתת זו וישישו אם ימצאו קבי. (כג) 1) llct'cr ■bcravtiflc UnAcnauigkeitcn weiter, wo ül'cr die Ucbersevungsweise iUra'e übcihaiu't Mekreres. — Die AN und Schreibweise des Cod. ist bis auf die Unterscheidungszeichen aufs Genaueste beibchalten worden.