Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1854-01-01 · Heft 8 · p. Seite 326

326 Wissenschaftliche Aufsatze. Werke cntgegeniritt und eine besondere Erwähnung verdient. Wie in der Ansdrnckswcisc so trägt auch dem wissenschaftlichen Standpunkte nach das ס' הבלימה einen verschiedenen Charakter an sich. Während in der Epistel die philosophische Argunientatio« die vorherrschende ist, werden in diesem Werke hauptsächlich exegetische und historische Elrnnde in'S Feld geführt. So erklärt Cphodi z. B. das 'Abendmahl aus der symbolisirenden Sprechweise jener Zeit und sagt: כי האיש ממשל משלים הטיד ואפשר שאמר וה על דרך משל ורצה שיקהו תלמידיו הלחם והיין מקום גופו ודמי ויזכרוהו חמיה כי המאמר הזה הוא אמרו הנה זה גופי לא יהוייב שהפשיט הלחם צורתו עם שא־ מקריו ויקבל גוף ישו וגי והנה כפי י״ב למטיאו אמר אמך ר לו אדם אהד ן ואט תלמידיו מדבר עם ההמו; עומד עב כי ישו היר י ומי ישו מי היא אט!שיבו ומבקשים לדבר אתך וה דים בחוץ ך עוט ואחי! יאמין זאהי ע״ב. ולא אמי ■! תלמידיו ואמר אלה הם הם אחי ושם ידיו על צורת צורותיהם וקבלו שלו ה הפשיטו כל התלמידים כי בדבורו ז מהם אחד י׳ על פה בגך ואמר זז הנה תלייתו אמר לאמו אשה ובן בעת ואחיו אמו ר,;ר. וליוהנן אט־ זה ן לבן ־,יה שם רצה שתקה יוחג תאווניילו ש\ בעל ו יוחנן יוהי״ו או ישו צורתו וקבילת .פת אמך ואין ספק שלא תפשיט Heber die typische Exegese, die NieolanS de Lyra in seiner derühmten Postille öfters anwendet und demgemäß auch bei dem bekannten Verse הנה העלמה הרה וגי ciuhält, läßt sich Cphodi, die messiailische Deutung abweisend, folgendermaßen ans: וכאשר הרגישו פקהיהם כאלו הספקות הניחו הקדמה האחת להעזר כה ככל כיוצא כזה והיא לניקולא דלירא והיא כי כל מה שכתוב בתורה ודברי הנביאים הן ממצות הן ככפו־ים הכל משל והקרי לדבר המשיח הזה המדומה מהגשמו והמשך עניי.יו מהתליה והחחיה והעליה לטרום וזולת זה ולזה הספור הזה שקדם תייק •סנה לישו הוא חקוי ומשל לעניניו ואם כן יודו שגם בזמן אחו נולד בן מבתולה שנקרא שמו עמנואל ותשוב הראיה מהאמונה ולא הועילו בה כלום. Als Beleg für Cphodi'S bistorische Kenntnisse führe ich nur die eine interessante Stelle an, in der er den chronologischen Jrrthun» in Bezug auf die Kreuzigung durch die Vergleichung der Evangelien mit der Iiibliothcca Mumli dcS Vincent de BeanvaiS nachwcist. Denn kein Anderer ist« der וסינס in קשת וטגן und וישנאץ oder נישאנץ in כלימת הגוים als Lincentius Bellovaeensis, wie der Name in latittüsirter Form lautet. Cap. 11 heißt es: וכל זה כתבו האיש גישאנץ בספר m קשת וטגן S. 11 b muß בספר מפורסם gelesen werden!) מפורסם מספד ויכורגס) אשד להם על דברי הימים לרומא בחלק הזי והא׳ והטי מספר התשיעי וכל ספוריהם מסכימות בזה ־ והמטעים יאמרו כי סביב ם׳ שגה מלפני החרבן נחלה ישו וכי בסיבת העון הזה נחרב הבית והעיר וגלה כל ישראל מעל אדמתו ותכף אחר מיתתו התחילו להראות אותות החרבן