Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1852-09-01 · Heft 12 (September 1852) · p. [Seite]

Wissenschaftliche Aussätze. 479 Js. Aroma * * * * * * * 8 9) und Jos. Gekatilijadahin erklärt, daß nach der auf Ps. 102, 2 gestützten Ansicht des N. Elieser Gott, bevor noch irgend etwas Materielles vorhanden war, Engel schuf, und durch diese erst die sichtbare Welt Hervorbringen ließ, durch welche Erklärung die Bebens ken, welche Maimuni (More II. 26) gegen dis allcgirte Stelle äußert, schwinden müssen. Ganz in demselben Sinne werden die in Ber. rab. 3 befindlichen von R. Jehuda und R. Samuel b. Nach mann herrührenden Ausspräche Ol ,האורה נבראת חהלר und מהיכן נבראת האורה מלמד שנתעטף בה הק״בה כשלמה וכד von Abravane!׳) u. Js. Ara- Erklärung obigen Ausspruches hierher setzen zu müssen, welche lautet: 122 שהאדם יתעטף בשלמה הדשה כן הוא ית' ברא השכלים הנבדלים סביבותיו באלו נתעטף בהם ובאמצעותם הי׳ נוטה שמים כיריעה כי מהם נמשכו ונמצאו השמים זח הי' דעהו מסכים לדעת שאר חכמי ישראל. Abrav anel suchte jene Ansicht des 8t. Elieser dadurch mit dem Glauben in Einklang zu bringen, daß er sagt: ואין זה מדרך במלאכה שיאמרו מיכאל הי׳ מותח וכר כי הנה האל ית׳ הי׳ הסבה הראשונה בהשפעה הוא הבורא הוא היוצר ומלאכיו היו ככלים ואמצעיים בדבריו welche Aeußerung um so größere Beachtung verdient, als Abr. selbst der Anficht war, daß die Schöpfung von Gott unmittelbar ausging. 8) עקידת יצחק Abschn. 2 lPreßb. 1849 f. 18 b,), wo es heißt: כוונת בל החכמים האלדיי׳ בעלי אלו ההגדות לבאר הכתובים בפי הסדר הטבעי לא לפי סדרן ולגזור שהמלאכים נבראו תחלה. Sowohl Arama's als Schein tob's Erklärung der erwähnten Stelle zitirte Samuel Jafe in יפה תואר על ב״ר (Fürth 1692 f. 17 b.) 9) גנת אגוז (Hanau 1615 Th. II. k. 30 6. flg., wo Gekatilija den Widerspruch, der sich nach seiner Auffassung der obigen in Pirke N. Elieser K. 3 befindlichen Stelle zwischen dieser und der Kap. 4 das. ausgestellten Ansicht, daß die Engel am zweiten Tage erschaffen wurden, wenigstens scheinbar ergibt, ausgleicht; es beginnt diese Ausgleichung a. a. O. mit den Worten : מה שאנו מסייעים לרעת ר״א הוא בהיות אור לבושו הן השכלים הנבדלים אשר מאמתתם נבראו שמים ואם נאמר שהשכלים נבראו בשני הרי הקושיא נשארת על ר״א ואמנם כי הענין המתיר כל אלו הספקות ובל אלו הקושיות הוא מאמר אחד נמצאהו להז״לבאמרם כי כל המציאות כולם נבראו כאהד וכו und schließt das. k. 31 a. folgendermaßen: ואע״פי שתמצא בפרק ר״א שמים וארץ ומלאכים בשני הזר הראשון להיות ׳שני והשני,, להיות ראשון וכן תמצא כי בשני התחיל להשתמש ברקיע באמצעות השכלים שהרי נאמר ברקיע ויהי כן. Zn Verbindung hiermit dürfte noch zur Ausgleichung des erwähnten Widerspruches eine in מפעלות אלקי׳ Hptst. III. Kap. 6 f. 21 b. befindliche Stelle dienen , die sich auf die bekannte Stelle im Ber. rab. 1 אימתי נבראו המלאכים ובו׳ bezieht, und lautet: והנה ראיתי מהאחרונים שפירשו שלא היתר, בונת הקדושים האלה לומר מתי נבראו המלאכים אלא אימתי היו הצורות בנמצאות צריבות אל מציאות המלאכים. 1) מפעלות אלקי Hptst. nr. KP. 7 r. 21 a. flg. Abr. macht am Schluffe des 6. Kap. a. a. O-, wo er die erwähnte Stelle in Ber. rab. 1 als für eine von Gott unmittelbar ausgegangene Schöpfung sprechend, erklärt, ausdrücklich daraus aufmerksam; daß׳ über dieses Problem sich einander geradezu entgegen-