Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1939-01-01 · Heft 1 (Januar 1939) · p. Seite 357

Zum Mischne Thora und, dem Mischnakommentar des Maimonides 357 לפי פירוש הרץ שם ועי1, מ״ת מקואות פ״ד ה״ט, wobei er unterläßt, darauf hinzuweisen, wie ähnlich, ja wie fast gleichlautend, die Vorwürfe sind, die Maimonides in seiner Erklärung der vorangehenden Mischna erhebt. Ich hebe die in Betracht kommenden Stehen durch den Druck jeweils hervor. Drückt sich indessen Derenbourg noch einigermaßen vorsichtig aus, indem er seinen Hinweis durch die Worte לפי פירוש הרץ immerhin einschränkt, so meint S. Eppenstein in Moses ben Maimon II, 15, Anxn. 1, unter Berufung auf Derenbourg ohne weiteres, ,,daß nur Alfasi gemeint sein kann“. Auch A. Heschel, der neueste Biograph des Maimonides, schreibt S. 40 und S. 330 seines ausgezeichneten Buches unter Bezugnahme auf die gleiche Quelle kurzweg: ״Maimonides hat sich nicht gescheut, den großen Alfasi im Mischnakommentar . . wegen seiner unzulänglichen Mischnakenntnisse zu rügen.“ Trifft das wirklich zu? Der uns vorliegende Text in Alfasi, Schebuoth Abschn. 2, besagt das gerade Gegenteil- Dieser lautet: הא דתנן ג, לוגץ מים שאובץ פוסלין את המקוה דדם דלית ביה שיעורא אבל אית ביה שי־עורא לא מיפסל דתגן היה בו מ' סאה ממלא בכתף ונותן לתוכו והיכא דלית ביה מ׳ סאה ואייתי מים שאובץ ואמשכי, מאבראי שפיר דמי דכי אתא רב דימי אמר שאובה שהמשיכוה טהורה. Allerdings schreibt R. Nissim z. St.: מדברי הרב האלפסי נראה ששאובה שהמשיכוה אפילו נתמלא כל המקוה ממנו כשרה ואחרים חולקים. Aber Joel Sirkes kann in seinen Glossen a. a. O. auf Mordechai hinweisen, der der gegenteiligen Ansicht ist und sagt: ונראה דדעת האלפסי כך דבעינן המשכה ורביה ובאמת כן נראה מלשונו שכתב והיכא דלית ביה מ, סאה וכר דמשמעשאיגסשלמים והיינו דאית ביה רובו. Joel Sirkes meint dann, R. Nissim habe am Ende des betreffenden Passus bei Alfasi gelesen: אע״ג דלית ביה מ, סאה und er habe das dahin verstanden: דלית ביה בתרא לאטפויי אתא לומר שאפילו היה בו כלום מם׳ סאה אלא המשיכוה וזהו שאמר אע״ג. Ich kann diese von Sirkes angegebene Lesart bei R. Nissim nicht finden, mache aber auf das aufmerksam, was dieser am Ende des betreffenden Abschnittes vorträgt und was Sirkes unbeachtet läßt: ואיכא נוסחא גמי תרפי' התם (תמורה יב) בהריא שהמשיבות כולה וכ״נ דעת הרי״ף וכרד רבינו שמשון. Haben nun aber nach der Mitteilung von Joseph Karo zu Tur J. D. Kap. 201 keine Ge-