Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1939-01-01 · Heft 1 (Januar 1939) · p. Seite 347

Ältere Tosafot aus Deutschland 347 Von den rein französischen Tos. heben sich auch diejenigen deutschen Tos., die die französischen benutzt haben, durch ihre größere Einfachheit und vernünftigere Methode deutlich ab. Zu ihnen gehören unsere Tos. zu Sota. Der Verfasser unserer Tos. zu Sota ist sicher* * * * 5 aus Deutschland. Denn er war Schüler des R. Meir b, Kalonymos aus Speier (Tos. Sota 40b)6, überliefert ,,aus dem Munde“ des R. Joelha-Levi aus זכו׳. So עניי תורה, nicht עניני, nach Sanh. 24a עניות תורה. Hingegen sagt R. Moses Tako aus Regensburg in seinem יריעה קטנה (angeführt יש״ש ChuL, Einleit.): רביגא ורב אשי וכו׳ ואנו מניחץ רובן ומעמיקים במקצת חצאי* מסכתות וניעורים יום ולילה בעמוד א' ולמחר ד,תעיף בו עיניך ואיננו וכו׳. ושמענו כי ר״י ("ר' יעקב תם") בשראה תוספי כתובות ר״י (so) דקדוקים וגלנולים על פירושיה וירע בעיניו ונצטער על התורה שתתמעט ואמר מה שאמר והקדוש ב״ש ("ר״י בר שמואל") בן אחותו החוצב בהר ומשבר סלעים כשמיד היורד לעומקה של תורה והלכה ומהיר (so) לגלות הסוד בפלפולו אמר ראוי להמתין עד ביאת הנואל וכו׳. (Vgl. ם׳ חסידים, ed. Berlin § 648, 752 u. 1707). Dies könnte allerdings auch auf Tos. aus Deutschland gemünzt sein, welche z. Z. R. Moses Takos schon stark von Frankreich beeinflußt waren. Aber auch dessen Zeitgenosse und Landsmann (s. A. Epstein, MGWJ 39, 1895, S. 452) Pseudo-RABD zu Tamid schleudert mehrmals harte Worte gegen תום׳ צרפת. So I! s. v. וגם כתוב בתום׳ צרפת בשם הרב ר׳ יצחק בר!בית הניצוץ ברוך שאמר משום ר׳ יעקב ־{"ל וכו׳ והוצרך הרב יצחק בר שמואל ז״ל לעשות פירוש לפירושו וכו׳ כל אלה דחוקים ביותר ללא צורך; ibid. 27a, s. v. ומה שהאריך בתום׳ צרפת בשם ר׳ יעקב ז״ל בפי׳ :לפרבר וכו׳ ושינויי למעיילי פילא בקופא דמחטא ניגהו ולא ימצא בהן אדם יד ורגל ע״כ אין להאריך; ibid. Schluß: ומה שפירש בתום׳ דצרפת בשם ר׳ יעקב ז״ל ותלק בנפשו אין נראה יד ורגל להנהו דחוקים ואין נראה שיוכלו לקום; ibid. s. v. במנחות פ׳ התכלת פירשו בשם ר׳ יעקב ז״ל וכו׳ והרבה האריך :דגיתנו בדבר ועמל הוא לכתבו מפגי שנראה ששמע השומע הדברים וטעה וחלילה שהלב מחדד כמוהו היה מחשיב דלית בהו מששא יש לו בענין זה. (so) הדבר שאפילו לתינוקות אין ראוי לטעות בו כי כמה שינויי דחיקי Aber RT revanchierte sich in 282 § ם׳ הישר (s. auch oben) ומה שמתרץ הרב ר׳ יב״א .(so) המעתיקים קראו׳ על שמו ולא תסמכו כי רובם שגגות (so) הוא לא תירץ והוא לא עשה אותם תוספות 5 Groß, MGWJ 29, 1885, S. 315, Anm. 2, gegen Michael, 174 § אוה״ח u. 1002 und Zunz, Zg 38; Germ. Jud. I, Breslau 1934, S. 55, Anm. 84. Urbach, Die Entstehung usw. 44, nahm wieder die Ansicht Michaels auf. Aber wie ich Tarbiz VIII, 370, zeigte, haben Tos. Sota 22 a ed.Ven. 1523 ausdrücklich אחי הרב ר׳ מאיר, wodurch die Vermutung Michaels von Grund aus widerlegt ist, s. auch Aptowitzer 382 ,מבוא לספר ראבי״ה. Aber auch die Vermutung Groß-Aptowitzer ibid., daß der Verf. von Tos. Sota R. Juda b. Kalonymos, Bruder des R. Meir sei, ist unannehmbar, nicht bloß weil 40b R. Meir mit מורי und ohne אחי bezeichnet wird (Freimann ibid.), sondern auch weil R. Meir dort als בר קלונימוס erwähnt wird, was bei Erwähnung eines Bruders ganz unpassend wäre. Außerdem findet sich das in יתו״א s. v. תגן angeführte Zitat seiner Tos. (s. unten) in unsrer Tos. Sota 4a nicht. 6 Über ihn A. Epstein, Das Talmudisclie Lexikon, MGWJ 39, 1895, S. 398ff. und Aptowitzer ibid.