Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1939-01-01 · Heft 1 (Januar 1939) · p. Seite 264

264 Abraham Weiß comparationis sein12. Wenn dem so sein sollte, ist jedenfalls die Reihenfolge der Stücke eine befremdliche, denn sie entspricht nicht der Reihenfolge der Mischnastichwörter. Im Stw. 10 treffen wir wiederum Abaje und Rawa, dagegen im Stw. 11 R. Chisda und im Stw. 12 R. Jehuda an13. Im zweiten Abschnitt lesen wir in der Ausführung zum zweiten Stw. zunächst: רב פכא אמר וכף רב אחא בר יעקב אמר וכף, hernach einen an־ onymen שקלא וטריא, der: כדרחבאדאמר רחבא וכף, bringt. Im dritten Stw. finden wir zuerst: מ״ט רב הונא ורב הסדא חד אמר וכף, darauf eine anonyme Fortsetzung. Im vierten Abschnitt in der Ausführung zu Stw. 2 steht zuerst: מנה״ם א׳־׳ר הסדא וכף תביא גמי הכי וכף, und hieran schließt bereits an: .עשרה דברים שאל אלכסבדרום מוקדון את וקבי בגב וכף b) Das Material, das auch anderweitig vorkommt Im ersten Abschnitt begegnet man zum Stw. 7 einer Sugia, die auch in Joma 68bf vorkommt: Joma בא לו כ״ג לקרות אם רצה :Zur Mischna לקרות בבגדי בוץ קורא ואם לאו קורא באצטלית :wird ausgeführt לבן משלו מדקתבי באצטלית וכף שמעת טיבה בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן דלמא שאני אכילה דצורך עבודה היא דאיבעיא לן ב״כ ניתנו ליהנות בהן או לא ניתנו ליהנות בהן ת״ש לא היו ישנים בבגדי קדש שינה הוא דלא הא מיכל אכלי דלמא שאגי אכילה דצורך עבודה כדתניא ... ובעלים מתכפרין שיבה הוא דלא הא הלוכי מהלכין בדיף1 הוא דהלוכה נמי Tamid לא היו ישנים בבגדי:Zur Mischna :lesen wir קדש וכף שינה הוא דלא אבל הילוך מהלכים שמעת מינה ב״כ ניתבו ליהנות בהן אמרי הוא הדין דאפילו הילוך גמי לא והא דקתני לא היו ישנים משום דבעי למיתגא סיפא אלא היו פושטין ומקפלין ומניחין אותן תחת ראשיהן קתבי רישא נטי לא היו ישנים והא גופא קא קשיא15 12 Der Ros eh z. St. s. v. תגן התם bemerkt: משנה היא במסכת מדות ומייתי לה הבא משמע משום דבעי למקבע עלה גמרא ומדות אין לה גמרא. Er hat also hier eine Schwierigkeit empfunden. Die eigentliche Schwierigkeit wird jedoch durch diese Begründung kaum behoben. 13 Es dürfte dies R. Jehuda b. Jecheskel und das (ואמר רבה (רבא späterer Zusatz sein. 14 Ein Ms. liest hier wie in Tamid: הוא הדין דאפילו הלוכי גמי אסיר והאי דקתגי לא היו ישנץ משום דקבעי למיתנא סיפא אלא פושטין וכף, vgl. Diqduqe Sofrim: Joma z. St. Kote 8״