Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1939-01-01 · Heft 1 (Januar 1939) · p. Seite 232

232 Alexander Gutfcmann als einen Ort, der zu Erez Israel gehört, und hielten es mit מעשר ירק dementsprechend. b) Stellen, die den geringeren Wert des Minhag gegenüber der Halaeha bezeugen (siehe auch Stelle 7). 1. Erab. 62 b אמר רב יהודה א׳ שמואל הלכה כר׳ אליעזר בן יעקב ורב הונא אמר מנהג כראב״י ור׳ יוחנן אמר נהגו העם כראב״י Die Reihenfolge der Ausdrücke הלכה« מנהג! נהגו ist zugleich eine wertende Abstufung, wie dies in Taan. 26b deutlich ausgesproeben wird אמר רב יהודה א׳ רב הלכה כר׳ מאיר ורב הונא אמר מנהג כר׳ מאיר ור׳ יוחנן אמר נהגו העם כר׳ מאיר מאן דאמר הלכה דרשינן לה בפרקא מאן דאמר מנהג מדרש לא דרשינן אורויי מוריגן ומאן דאמר נהגו אחיי גמי לא מורינן ואי עבוד לא מהדרינן להד (Eine Parallele zum 1. Teil dieser Stelle siehe in Erub. 72a). Diese Klassifizierung wird nicht angefochten. 2. Jer. Meg. II, 4 רבי בא רב ירמיה בשם רב הלכה כר׳ מאיר דהוא מר כולה רבי זעירה בשם רבי יוחנן בעירובין ובתענית צבור נוהג הכל כר״מ רבי יעקב בר אחא בשם ר״י אף במגלת אסתר נהגו הכל כר׳ מאיר Hier wird eine ähnliche Klassifizierung vorausgesetzt. 3. Suk. 44b (zweimal) חביט חבים ולא כריך קכבר מנהג נביאים הוא ... Es wird in vorliegendem Fall deshalb keine Beracha gesagt, weil es sich um einen Minhag, nicht aber um eine Halaeha handelt. Damit ist ein eindeutiges Werturteil zuungunsten des Minhag gegeben. 4. Jer. Schebi. V, 1 א' ר׳ יוחנן נהגו בהרובין כר׳ נחמיה ... מותיב ר״ש קומיה ר׳ יוחנן... א״ר בון בר כהנא ותמיה אני... אנא אמר מנהג ואת אמרת הלכה ... היא היא מנהג היא היא הלכה י R. Bun b. Ka-hana faßt also נהגו terminologisch als Minhag auf, was die Kontrovertenten R. Jochanan und R. Simon sicher nicht taten. So kann er dann den Einwand erheben, daß R. Simon Minhag und Halaeha nicht auseinander hält. Doch meint R. Jochanan sicherlich nur, R. Nechemjas Lehrmeinung habe sich in der Praxis durchgesetzb und sei somit als Halaeha anerkannt worden. 5. Jer. Pes. IV, 1 ... א״ל הרי ר״ה וי״כ ביהודה נהגו כר״ע ובגליל נד«גו כר׳ יוחנן בן נורי א״ר שנייה הוא שאם עבר ועשה ביהודה בגליל ובגליל ביהודה יצא