Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1938-01-01 · Heft 1 · p. Seite 53

Zu Meiris Psalmenkommentar 53 והחלק הב׳ הנקרא פקודי דד הוא חלק המצות היסודיות אשר ההקש יחייב אמתתם והמופת יכריחם במציאותו י ת, ואחדותו והסתלק כל גשמות ממנו ואמר שהם ישרים ... ומלת פקודים בגזרת מפקדרן שהוא עומד צרור ומונח שלא לשלוט בו יד כלל כדי שימצא על מתכונתו בכל עח שיבקש... והחלק הג׳ והוא הראשון מן המץ הב׳ הוא חלק המצות הנותנות סדר והנהנה בין בני אדם בהעידקצתם בקצתם והמנע. היזק קצתם מקצתם וחיוב הנהגה בטוב חמדות והד,זד,ר מהפכן והוא חלק המצוות שהשכל מורה עליהם אפי׳ לא נכתבו ועל זאת אמר שהיא ברה וזכה והחלק הב׳ מזה המין הוא הנכלל במלת יראה והיא חלק המצוות שאין הטעם שלהם ברור כאכילת חזיר ולבישת כלאים ודומיהם . . . ויחס בענינה שהיא טהורה כלומ׳ שעם העלם ענינה היא מטהרת הנפש מכל חלאה ומונעתה' מהיותה נמשכת אחר חקי המזוהמים באלילים ומדותיהם המכוערות כאמרו כמעשה ארץ מצרים כמעשה ארץ כנען וגו׳ ולא תקיא אתכם הארץ ואעפ״י שלא ידע המחזיק בו את ענין ההנהגה וסבתה מ״מ הוא מוציא עצמו בהתמידה בעכינה נקי מכל סיג ויבחן זה בהכירו החלאה והזוהמא הנמצאת בזולתו ולזאת הסבה עומדת לעד כמו שכל משכיל אחד שהוא מכיר שיועיל לו ואע״פ שנעלם ממנו עצם הדבר המועיל וסבת תועלתו.* . החקירה באלו העידנים שמירת העדות מכפול עליו צד מצדדי ההכחשה על אף כל מתנגד וכל מתפלסף ... ורמז אחר כן על מצוח היסודיות אשר ההקש האמנתם והמופת יכריחם במציאותו יתברך ואחדותו והרומים להם כמו שכתבנו נאמר שהם ישרים ... והוא שקראם גם כן פקודים וכבר ביאר זולתי שהוא נגזר ממלת פקדון וכבר ידעת שדזפקדון ראוי לעמוד בגנזי האדם צרור ומונח שלא לשלוח בו יד כלל כדי שימצא אותו בכל עת שיבוקש לו צרוד ומונח ורמז אחר כן על המין השני והם המצות אשר תחת אלו השרערות ועל חלק הראשון ממנו הנכלל במצות ה׳ והוא חלק המצות הנותנות סרר והנהגה בין בני אדסבהעזר קצתם בקצתם והמנע חיזק קצתם מקצתם וחיוב ההנדגה בטוב המרות וההזהר מהפכן ואמר על זאת שהיא בדה וזכה.. . ורמו אחר כן על החלק השני מזה המין והם המצות אשר תחת השרשיות גם כן ונכללות במלת יראה והוא חלק המצות שאין הטעם שלהם בדור כענין אכילת חזיר ולבישת כלאים ומה שנמשך אל זה החלק וייחם עליה שהיא טהורה ועומדת לעד רצה באמרו שהיא טהורה היותה מטהרת הנוף עם העלם ענינה והוא סבת עמדה לעד ... ועל כיוצא בזה אמר הנה שזאת ההנהגה מטהרת הגוף ומונעת אותו מהיותו נמשך אחר חוקי המזוהמים ומדותיהם המכוערות אשר עליהם נאמר כמעשה ארץ מצרים וכו׳ וכמעשה ארץ כנען וכו׳ ולא תקיא אתכם הארץ וכו׳ ואעפ׳י פלא ידע המחזיק כלאת ההנהגה ענין ההנהגה ומכתה מכל מקום הוא מוצא עצמו בהתמידו בעניכה נקי מכל סיג ויבחן זד. בהכירו החלאה דהזוהמא הנמצאת בזולחו... ולזאת הסבה היא׳‘עומדת לעד כמו שכל משכיל נמשך אחר מה שהוא מכיר שיועיל לו ואעפ״י שנעלם ממנו עצם הדבר המועיל וכל שכן למי שידע עצם -הדבר המועיל וסבת תועלתו