Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1937-01-01 · Heft 1 · p. Seite 161

Politische Gedanken bei Ibn Bag־ga 161 ist es verständlich, daß sich im Iggereth, den Jakob Mantinns trefflich als Epistola de perfectione bezeichnet hat, äußer der hier erläuterten Stelle nur noch ganz wenige, Ibn Bägg־as Gedankengang illustrierende, beiläufige politische Bemerkungen finden, die zwar die Rezeption platonischer Gedanken erweisen, aber keine eigentlich politische Bedeutung haben22. Ganz auf ähnlicher Ebene spielt sich die Untersuchung über die Leitung des sich absondernden, in sich ruhenden, für sich lebenden Philosophen in der stärker ״politisch“ gefärbten hanhaghath ham-mithboded ab. Daß der Mensch ein poliaktiven Intellekt (השכל הפועל) ist nur im hanhaghath die Rede. Am besten und ausführlichsten ist letztes Glück und letzter Zweck im hanhaghath um״ schrieben und ich lasse hier einige Stellen im Wortlaut folgen. Die Frage der menschlichen Bestimmung hoffe ich im Anschluß an meine Ausgabe von Ibn Rushds Politeia״Paraphrase zu behandeln, vornehmlich fußend auf dem sehr lehrreichen, trefflichen Buch I. Heinemanns, Die Lehre von der Zweckbestimmung des Menschen etc., möchte aber im Zusammenhang mit unserm Gegenstand besonders auf seine Behandlung Bachjas, Gabirols und vor allem Maimonides' (S. 32—74, einschl. der sehr aufschlußreichen An״ merkungen) hin weisen; hanhaghath f. 126a^ 1.(באר) כי הפעולות האנושיות י * י על שהן תכליות הן המושכלות העיוניות והאחרית מאלה השכל הנאצל ותכלית התכליות ראות הנבדל על האופן אשר בו ישיג הוא עצמו אשר הוא אמתת עצמותו und vor allem f. 128a. r. 1. mit der inter״ essanten Deutung der berühmten Jeremiasstelle 922-24 (Narboni ersetzt natür״ lieh wie üblich Koran» durch Bibelzitate). * " * ויצליח עד שיבץ הנפרד וישוב הוא הוא וזהו התכלית האחרון למתבודד והוא תכלית ההוה השלם בעזר הנבדל וזאת היא ההצלחה האחרונה והחיים הארוכים הנצחיים וזהו פרי כל החכמות ואז ימצא בו תואר קונו עד שראוי לו ההלול והשבח את יי אלהיך תירא לרבות תלמידי חכמים. כה אמר יי אל יתהלל חכם בחכמתו כי המושכלות הכוללות יש להם יחס אל ההיולי כי הם מושכלות החמרים♦ (Der Mithboded muß sich aus dieser Verbindung mit. der Körperwelt lösen.) ואל יתהלל הגבור בגבורתו כי הכובש את יצרו ובכלל בעל המדות הטובות הנה מעלותיו מעלות תבניתיות (ר״ל המדות)• והאמונה והחסידות גם הגבור היודע הנהגת צבאות המלחמה המקנה הממתין מעלותיו המעלות המחשביות וכל אלה עניני־ם פרסיים בצורות הרוחניות האנושיות• אל יתהלל עשיר בעשרו כי מהמעלות אשר כפי המחשבה ההון והקנאה והכעס והכל צורה רוחנית פרטית כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי השכל הנקנה וידוע הנבדל עד האמת ית׳ ותאריו ♦ (hier ist wohl יודע zu lesen) Die Erkenntnis der allgemeinen geistigen Formen, der separaten Intelligibilia ist also die Aufgabe des sich selbst erkennenden, von der Materie losgelösten Philosophen. Diese Erkenntnis führt ihn zur Erkenntnis Gottes. Vgl. Maim., More III, c. 51 u. 54 (s. mein Maim. Conception etc. S. 196 u. 201). 22 z. B. im Iggereth bei der Erörterung der Herrschaft (שררה) erwähnt er die Wächter im Zusammenhang mit der schon von Alfäräbi gemachten und auf Aristoteles zurückgehenden Einteilung der Menschen in Führer und Geführte bzw. Herren und Knechte, die sich auch Ibn Rushd zu eigen macht. Monatsschrift, 81. Jahrgang 11