Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1936-01-01 · Heft 1 · p. Seite 23

Zur wissenschaftlichen Talmudpflege in der neueren Zeit 23 Diese Regeln sind übrigens nicht identisch mit den ähnlich anklingenden Regeln des R. Ismael, Nur noch ein Beispiel von Regeln, die bei R. Ismael ganz fehlen, die י״ח• מדבר שנאמרבמקצתונוהג :aber trotzdem ins Haiachische schlagen בכל. אם כן מפני מה נאמר במקצת, ממגי רוב, כיצד (שמור! כ״ב,6 ובשר בשדה טרפה לא תאכלו, בשדה ולא בעיר? אלא שדיבר הכתוב בהווה, שדרכו להטרף בשדה יותר מן העיר. כיוצא בדבר אתה אומר <דבר׳ כ״ג, י״א) כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה׳ אין לי אלא מקרה לילה. מקרה יום מכין, ת״ל (ויק' ט״ו, ט״ז> ואיש כי תצא. ממנו שכבת זרע. אם כן למה נאמר מקרה לילה׳ שדבר הכתוב בהווה. שדרכו שלכך בלילד. יותר מן היום. כיוצא בדבר אתה אומר (משלי כ״ב,כ״ב) א*ל תגזל דל בי דל הוא וכר עשר מנין, שנא׳ <שם א,יט) ובר אם כן למה נאמר עני, שדיבר הכתוב בהווה. שדרכו של עני ליגזל יותר מן העשיר. bezeichnetenדבההכתוב בהווהAus diesen. Beispielen erfahren wir, daß die mit gehören. דבר שנא״ במקצת ונוהג בכל halachischen Deduktionen, unter die Regel Es wäre noch im besondern von den Regeln zu sprechen, die rein מדבר שדבר מוכיח עליו 22 .sprachliche Eigenheiten vermerken, wie z. B. Regel sehr ähnlich מושך עצמו ואחר עמן die der später formulierten! Sprachregel מדבר מוכיח עליו כיצד (משלי .ist, wie aus dem ersten Beispiel klar hervorgeht כ״א, יד) מתן בסתר יכפה ושחד בחיק חמה עזה. הראשון מוכיח (יכפה) Man vgl. noch Regel 9. 11. 13. 14, 19.r doch kommt es uns hiei in der Hauptsache auf den Nachweis der Tatsache an, daß der ganze Komplex der Regeln von R. E. einen rein exegetischen Kanon darstellen, ohne zwischen Halacha und Agada scharfe Grenzen ziehen zu wollen3. Nun kommen wir wieder auf 'Agada als Terminus für nichthalachische Texte und Traditionen zurück. Agada als Terminus wird in M. R. E. bei einigen Regeln gebraucht. Namentlich bei Regel 27, 29 und 30. Ferner Regel 28 und 31 nach einigen Varianten und der gangbaren Ausgabe 3 Auch die mittelalterlichen Exegeten haben von" den 32 Regeln des R. E.. reichen Gebrauch gemacht. Man vgl.: Raschi zu Gen 2, 8. — Exöd 142«. 1918. *— I Sam ln. 1736. II Sam 249. — II Reg 214. 31. — Jer 4622. — Ezek 2125. D. Kimchi zu I Sam ln. 1736, — II Sam 249. I Reg 716. — IT Reg 214. — Jer 3326. — I Chron 218. — Auch AbuLwalid spricht von den Regeln des R. E. als von einer Quelle biblischer Exegese. Vgl. M. R.E. S. 31. Anm. zu Regel 18; ebdas. S, 32, Anim, zu Regel 20. — Einen ergiebigen Gebrauch macht a!us den Regeln Joseph Bonfils (Tobh Eiern) in seinem Superkommentar zu Abr. Ibn Ezra צפנת פענח. Besondere Beachtung verdient Maimonides, der sich des M. R. E. als Quelle für haiachische Ma״ terien bedient. Ausdrücklich nennt er das Werk in seinem ספר המצות Gebot 5 (ed. M. Bloch S. 62 unten). Weitere Spuren im Mdschneh Thora vgl. MGWJ, 1935, S. 152 ff. Dies ist nur verständlich, wenn in M.. R. E. Exegese und Tradition unbedenklich auch für die Halacha ihre Geltung behält.