Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1936-01-01 · Heft 1 · p. Seite 22

22 Michael Guttmann שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים. כל אלה עד שלא נבנה הבית משנבנה הבית התדדלו מרנין.לבנינו, שנא׳(דז־דב ח,א) ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה את בית ה׳ רבו/ Sowohl die halachischen als die agadischen Beispiele zeigen, daß es sich bei מגיד הכתוב um nichts anderes handelt als um die Ermittelung des ,,implicite“ ausgesprochenen Wortsinns. In den gegebenen Beispielen ist der Sinn des Schriftwortes un~ mittelbar zu erschließen. Weit schwieriger ist die Sinnermittelung in den unzähligen Fällen, wo der Text Dunkelheiten enthält, die aus der einzelnen Stelle nicht aufzuklären sind. Für solche Fälle begann man schon frühzeitig eine exegetische Wissenschaft auszubauen, die dem Fachmann für seine Arbeit bestimmte methodische Rieht*- linien an die Hand gibt. Eine Reihe solcher Richtlinien ist uns in den 32 oder 33 Regeln des R. E. aufbewahrt geblieben. Einige Beispiele: ו. מקל וחומר סתום כיצד (תהל'ט״ו,ד) נשבע להרע ולא ימיר. יכול אם נשבע להרע אינו מחליף, אם נשבע להטיב יחליף? וכי מה קשה על בני אדם לעשות, להרע לעצמן; או להטיב לעצמח אם להרע• לעצמו אינו מחליף, קל וחומר להטיב לעצמו . . ♦ כיוצא בדבר אתה אובר (שם ט״ו,ה) ו ש)וח ד ע ל נקי לא ל קח. יכול על נקי לא לקח, אינו נוטל:שוחד להרגו, אבל על רשע נוטל שוחר לפטרו? אמרת, על מי דרך בני אדם ליתן שוחד, על הצדיקים או על הרשעים! אם על הצדיקים אינו נוטל שוחד, יקל וחומר על הרשעים• Der zu erklärende Text ist ein Wallfahrts« oder Tempelplan. Da aber der Psalm ein Bild vom religiös-frommen Mann entwirft, der allein würdig“ ist, im Zelte Gottes zu weilen, so hat der Inhalt auch eine halachische Note (Eidbruch^ u^Bestechung־sverbot):. Und doch will hier der קל וחומר nichts anderes, als den Implizite ausgespr ochenen S ehrif tsinn ermitteln; er will besagen^ daß נשבע להרע ולא ימיר auch נשבע להיטיב umfaßt; und daß in ושוחד על נקי לא לקח auch .שוחד על רשע inbegriffen ist. Das ist reine Exegese. Duhm, der zweifellos frei von jedem midraschischen Einfluß kommentiert, sagt z. St., ״das להיטיב konnte weggelassen werden, weil, niemand an: einem Schwur, der ihim! Vor teil bringt, etwas ״vertauscht"1, abändert/‘ —l Ein weiterer Beweis für die rein exegetische Natur der Deu« tung ist der Terminus selbst. Der קל וחימר ist hier in zwei gesonderte Regeln geteilt: im expliciten, Stufenschluß קל וחומר מפורש und im latenten Stufenschluß קל וחומר יסתום Ersterer lautet in unserem Text: ח. מקל וחומר מפורש כיצר (ירנד יב,ת) כי את רגלים רצח וילאוך, וקל וחומר ואיך תתחרה אח הסוסים. ובארץ שלום אתה בוטח, קל וחומר ואיך תעשה בגאון הירדן, כיוצא בדבר אתה אומד <אםתר ט,יב1 וכד. Eine ähnliche Sonderung liegt in Regel 24 und 25 vor. כ״ד. מדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על עצמו־־־כ״ה. מדבר שהיה בכלל ו י צ א מ ן ה כ ל ל ל ל מ ד ט ל ח ב י ר ו. Eür erstere werden nichthalachisdhe Bei« spiele angeführt, für letztere ein Beispiel von halachischer Konsequenz. —