Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1936-01-01 · Heft 1 · p. Seite 21

Zur 1wissenschaftlichen Talmudpflege in der neueren Zeit 21 diese gelten aber auch für die Halach a. Die ersten vier Regeln nehmen in der Halacha des Rabbi Akiba den ersten Platz ein; 5 bis 8, ferner 15 haben ihre Parallelen in den Regeln des Rabbi Ismael. Regel 26 spricht vom משל? der uneigentliehen Sinngebung. Da wird ausdrücklich hervorgehoben, daß die uneingeschränkte Anwendung dieser Regel für halachische Deduktionen nicht zulässig sei, und daß sie bloß an drei Stellen ihre Berechtigung habe במה דברים אמורים בדברי קבלת, אבל בדברי תורה ומצוה, אי אתה יכול לדורשן בלשון משל חוץ משלשה דברים שהיה ר׳ ישמעאל דורש במקום משל והלכה כמותו בשנים וכד. Danach gelten die Regeln gleichmäßig für Agada und Halacha, mit Ausnahme des משל, der für halachische Texte nur an drei Stellen Anwendung findet, sonst aber zu meiden ist2. Es scheint in der Tat, daß zwischen מגיד הכתוב und zwischen מדות שהאגדה נדרשת בהן wohl ein innerer Zusammenhang besteht. Wenn wir מגיד הכתוב mit ״der Text besagt“ übersetzen, dann heißt das soviel als: der Text hat den und den Sinn. Gemeint ist der ihm innewohnende, vom Schriftsteller beabsichtigte Sinn, auch wenn er nicht explicite ausgesprochen ist. — Einige Beispiele sollen dies verdeutlichen: a) Halachische Fälle: Mechilta zu Ex. 12,8 צלי אש ומצות על מרורים — מגיד הכתוב שמצות הפסת צלי מצה ומרור• Kommentar und Text decken sich hier nahezu vollständig. Ebd. 212 * . . שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי חנם מגיד הכתוב שהוא עובד שש ויוצא בשביעית. Ebd.1244 וכל עבד איש מקנח כסף ומלתה אותו אז י א כ ל ב ו - אז יאכל רבו, מגיד שמילת עבדיו מעכבתד מלאכול בפסח l) Agaäische Fälle: Mechilta 1233 ותחוק מצדים על העם למהר לשלחם . . . מניד-שהלו טורדץ אותם לצאת<בבהלה. Ebdas. 1234 וישא העם את בצקו טרם יחמץ ־־ מגיד שלשו את העיסה ולא הספיקו לחמצה עד שנגאלו וכו. Ebdas. 19! בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים — מגיד שמונים חדשים ליציאת מצרים. אץ לי אלא חדשים, שנים מנין, ת־״ל (במדי א,א) בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים וכר כל אלה עד שלא נכנסו לארץ, משנכנסו לארץ מנץ, ת׳-ל (מ״א ו,א) דד,י בשמונים שכה וארבע מאות eilenbogen eine eingehende Studie gewidmet unter dem Titel נתיבות עולם (15582—25619); leider hat sie die verdiente wissenschaftliche Berücksichtig gung nicht gefunden. 2 Vor allem wollte man wohl der Gesetzesallegoristik Vorbeugen; vg־k Heinemann, Altjüdische Allegoristik (Bresl. Sem.-Ber. 1936) 37.