Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1934-01-01 · Heft 1 · p. Seite 201

Mendelssohns handschriftliche Glossen zum More Nebukim 201 Es ist schade, daß es Mendelssohn hier unterlassen hat, Maimonides' Lösung der Frage vom Verhältnis zwischen Gott und Natur auf seine Art zu interpretieren. Vielleicht dürfte man aber dies mit Mendelssohns eigener Stellung diesem Problem gegenüber, wie sie in seinem Verhältnis zu Spinoza und zur Metaphysik seiner Zeit überhaupt dokumentiert wird, in Zusammenhang bringen. Von Mendelssohns Hand scheint auch die kurze Randbemerkung zum 30. Kapitel des ersten Teiles des More Nebukim: והבן זה כי עמוקי׳ הם מחשבותיו בזה הענין, die sich auf die folgenden Ausführungen Sem Tobs bezieht, zu stammen: כי אלו החכמים היו מלמדים דעת את העם ובעבור שהיו מושיעים נפשם לתלמידיהם כאלו נקראו משיחים ואין ספק כי יהיה בכאן ישועה כללית לבית ישדאל ויהיה כוללת! גם כן לגוף ולנפש אם רצונו לעשות רצונו יתעלה אבל מה נעשה ושעבוד מלכיות ושאור שבעשה מעכבים ולכן צריך האדם שיקוה שיבוא הגואל ויציל גופנו ונפשנו כמו שעשה משה מושיענו ואם יתמהמה צריך שירגיל האדם נפשו ב־זכמו׳! ובדעות כי אז יגאל נפשו מרדת שחה ואז. יבא לו הישועה האמתית וזהו מה שרמז הרב;באמרו והבן זה. Dies ist nicht unwichtig, da manche Forscher Mendelssohn jegliches Interesse am Problem des individuellen und kollektiven Messianismus absprechen1. Großes Interesse dürfen wohl Mendelssohns Unterstreichungen von zwei Stellen im 29. Kapitel des dritten Teiles des More Nebukim beanspruchen2. Dort skizziert Maimonides den Astralkult der Sabier, dem gegenüber der eigenartige Charakter und Zweck der.Tora und der Gebote herausgearbeitet werden. Die eine Stelle lautet :3 4שהכונה הראשונה מן התורה כולה היתה להסיר עבודה זרה ומחות זכרה, Die andere: תורתנו כלה שרשה וקטבה אשד.עליו תסוב הוא למחות הדעות ההם מן 4וזכר׳ מן המציאה (gemeint sind die Ansichten der Sabäer) הלבבות. 1 Vgl. hingegen Mendelssohns eigene hierher gehörenden Ausführungen in den ,,Gegenbetrachtungen über Bonnets Palingenesie“, Mendelssohn- Jubiläumsausgabe, VII, 95 ff. Der in Frage kommende Maimonides-Text lautet; וראה איך פירש כל מילה בזה הפסוק לעניין החכמה והלימוד והבן זה. Mendelssohn wollte die Maimonidische Betonung והבן זה noch mehr unterstreichen. Das wäre in diesem Falle die einzige Glosse Mendelssohns in den beiden ersten Teilen des More Nebukim. 2 Unterstrichen sind auch zwei Stellen im 6. Kapitel des zweiten Teiles; כל מקום שנאמר ויי׳ הוא ובית דינו, und; ואיך יעזר הבורא במה שברא. A. a. 0. 85:2 3 A. a. O. ed. Munk, III, 64; 1; וקד עלמת מן נצוץ אלתורה פי עדה מואצע אן אלקצד אלאול מן אלשריעה כלהא אזאלה עבודה זרה ומחו אתרהא וכל מא יתעלק בהא חתי דכרהא. 4 A. a. 0. 66, 2; ומערפה תלךאלארא ותלך אלאעמאל הו באב כביר גדא פי תעליל אלמצות לאן שריעתנא בלהא אצלהא וקטבהא אלדי עליה תדור הו מחו תלך אלארא מן אלאדהאן ותלך אלאתר מן