Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1934-01-01 · Heft 1 · p. Seite 200

200 Simon Rawidowicz קבוץ חיוב ושלילה או דבר וסותרו הוא אפם ב&לוח ־/." ואין. 1לאפם יחם לא עם הרצון ולא עם היכולת. Nicht das hier zentral stehende teleologische Problem/ sondern das beiläufig erwähnte Problem des ממתנע oder נמנע, des Unmöglichen und sein Verhältnis zu Gott, lenkt Mendelssohns Aufmerksamkeit auf sich. Dieses Problem behandelt Maimonides an anderer Stelle1 2. Es verdient aber beachtet zu werden, wie entschieden Mendelssohn in dieser Hinsicht Maimonides’ Standpunkt in dieser in der jüdischen und allgemeinen Scholastik öfter behandelten Frage des ממתנע unterstreicht. An derselben Stelle korrigiert Mendelssohn den Text des More Nebukim, aber hier ist es gerade nicht notwendig.וכן הפעל הטוב בתכלית הטובה שירצה השם לעשותו ולא יבדיל בינו ובין kann bleiben. - 3הפעל ההוא טובע ואין לו חושד. — Es heißt auch im arabisehen Original: ובדלך אלפעל אלטד פי אלגאיה אלדי יריד תעאלי פעלה לא יחול בינה ובינה מאנע ולא לה ראדע Und Munk übersetzt auch: ,,De mSme, l’oeuvre absolument bonne que Dieu veut faire ne peut etre arretee par aucun obstacle . . .“4 * Im 43. Kapitel des dritten Teiles des More Nebukim, in dem in der Erläuterung der Zwecke der Gesetze, und zwar der Gebote des Sabbat und der Feiertage — also die achte Gruppe der Gebote der Maimonidischen Einteilung gemäß — fortgefahrenwird, ist von Mendelssohn folgende Maimonides-Stelle unterstrichen: כי הטבע אינו בעל מחשבה והשתכלות והתורה שיעור והנהגת השם שחנן השכל לכל 5בעל■ שכל. Am Rande fügt er dann hinzu: דברי׳.חללו צרי כי ן באור רחב, כי המפרשי׳ לא] ירדו לפוף דעת המחבר זיל וגנו את הטבע .6[כאלו הוא עצם עומד וקים זולת רצון השם ית׳!?לחוד 1 M. IST. a, a. O. 151, 1. 2 Vgl. a. a. 0. ed. Munk, III. 28. 2ff.; ללמתנע טביעה תאבתה קאימה אלתבאת ליסת מן פעל פעאל לא ימכן תגירהא בוגה ולדלן לא יוצף אלאלאה באלקדרה עליהא הדא ממא לא יכתלף פיהא אחד מן אהל אלבטר בוגר! ולא יגהל הדא אלא מן לא יפהם אלמעקולאת ואנמא מוצע אלאכתלאף בין אהל אלנטר בלהם הו אלא ע ארה אלי נוע מא מן אלמתכילאת יקול בעץ אהל אלבטר אן הדא מן קביל אלממתנע אלדי לא יוצף אלאלאה באלקדרה עלי תגיירה ויקול אכר אנה מן קביל אלממכן אלדי תתעלק קדרה אלאלאה באיגאדה כיף שא מתאל דלך אגתמאע אלצדין פי אן ואחד ומחל ואחד ואנקלאב אלאעיאן אעגי רגוע אלגוהר ערצא ואלערץ גוהרא או וגוד גוהר גסמאני דון ער׳ץ פיה כל הדא מן קביל אלממתנע ענד כל אחד מן אהל אלבטר• 3 M. N. a. a. 0. 151: 2. 4 ׳ A. a. 0. III, 200. 6 Vgl. a. a. 0., ed. Munk, III 59,2;;לאן אלטביעה ליסת דאת פכרה ורויה ואלשריען תקדיר ותדביר אלאלאה אלדי הו מפיד אלעקל לכל די עקל» 6 M. N. a. a. 0. 163, 1.