Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1934-01-01 · Heft 1 · p. Seite 101

Die Zeiten des Holzopfers 101 A־uf Grund dieses engen Zusammenhanges von Holzopfer und Erstlinge sind eben in , dieser Liste auch die בני גונבי עלי ובני קוצעי קציעות genannt, obwohl diese mit dem Holzopfer nichts zu tun haben. Sie sind nämlich, wie die Quellen bezeugen (Tos, Taan. IV 7; b. 28a nach der richtigen LA. bei Rabb. und Malter; j.IV 68b und Meg. Taan. ibid.), Wallfahrer mit Erstlingen aus der M akkabäerzeit (vgl. I Makk. 3, 49), der Zeit der ,,Griechischen Könige“ (Tos., b. ibid. und Meg. Taan.)1 Eine andere Quelle hat hier noch ובני פלמי הנטופתי־ hinzugefügt, b. 28a: תנא ובני פלמי הנטופתי (so richtig Mr. und Malter).,: d. h. eine Barajta fügt hier hinzu ובני פלמי הבטופתי; hierauf setzt der b. die ,vorangehende Barajta (== Tos.) fort: ,מה הן בני פלמי הנטופתי... (mit Mr. und Malter). Diese Bne Salmaj setzt die genannte Barajta2 3 ebenfalls in die Zeit der ,,Griechischen Könige“. Das Targ. zu Chr. II 54 jedoch bringt es in Zusammenhang mit בני שלמא בית לחם ו נטו פתי, und deutet: הבטילו פרוזדואן דאותיב. ירבעם באדרחא דלא ייעלון ב כור י א לירושלם והוון בנוי דשלמא מעטרין פירי בכוריא בצניא ומובלין בצינעא לירושלם וצלחין קיים יא ועבדין סולמיא ומפקין לירושלם לפדור בית מוקדא לקרבניא 3היגון אתון מזרעית יואב בר צר ויה. Das Targ. hat also die Handlungen der בני גונבי עלי ובר mit denen der בני בלמי הנטופתי zusammengeworfen• und alles den Bne Salmaj zugeschrieben; vielleicht auf Grund der (sicher falschen) LA. in b. ibid.: תנא הן הן בני פלמי. Historisch ist aber diese Deutung des Targums kaum4. Die letzte Deutung דדנון אתון מזרעית יואב בר צרויה erinnert an die Ansicht R. Jose's, daß die Bne Pachat Moab mit den בני יואב בן צרויה identisch seien. In diesem; Falle ist jener Zusatz ובני פלמי הנטופתי bereits in den בכי פחת מואב unserer Mi. eingeschlossen. Nach dem einfachen Wortlaut der Mi. scheinen jedoch die בכי כונבי עלי und die בני קוצעי קציעות zwei verschiedene Familien zu sein, was mit der Erklärung der Tos. nicht übereinstimmt. 1 In j. ibid. fehlt von שהושיבו מלבי יון י ״ bis שהושיב, wie in Tos.,. Meg., Taan. und b. 2 Im j. ibid. ist diese Barajta gekürzt: אלא כל מי שהיה מתנדב וכד weil der Anfang dieser Barajta mit der vorangehenden Barajta identisch war. 3 עטרות בית י ו א ב. 4 Gegen Malter, Taanit ibid. Sein Beweis, daß hier das Schrift־, wort בני שלמא ונטופתי gemeint sei, ans Tos. Taan. IV 8: מהו אומר, beweist: nichts, denn auch Tos. Joma 115 wird der Wortlaut einer Mischna mit- מהו הוא אומר zitiert.