Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1934-01-01 · Heft 1 · p. Seite 99

Die Zeiten des Holzopfers 99 und Schlußmischna ist nicht einheitlich und nicht allgemein acceptiert. Gegen die Form und den Inhalt des Berichtes in der Sefa: בכי פחת מואב בן יהודה בעשרים באלול בני עדין בן יהודה (seil.בעשרים בו(באב sind mindestens R. Meir und R. Juda in den b. 28a angeführten Barajtot. Die eine Barajta lehrt: בכי פחת מואב בן יהודה הן הן בני דוד בן יהודה דברי ר׳ מאיר; die andere wiederum: בני עדין בן יהודה הן הן בני דוד בן יהודה דברי ר׳ יהודה, und beide Barajtot lehren: ר״יוסי אומר הן הן בני יואב בן צרויה. R. Meir konnte demnach in seiner Mi. nicht gelehrt haben: בעשרים בו בני פחת מואב בן יהודה, neben: בעשרים בתמוז בני דוד בן יהודה. R. Juda wiederum konnte nicht in seiner Mi., בעשרים באלול בני עדין בן יהודה gelehrt haben. Ersterer müßte vielmehr lehren: בעשרים בו שבו בני דוד בן יהודה שכיה; letzterer: בעשרים באלול שבו בני דוד בן יהודה שניה. Oder beide hatten das בעשרים בתמה בני דוד בן יהודה der mittleren Mi. nicht gelehrt. Aber sogar R. Jose hätte nicht, wenn beide Barajtot aus einer Sammlung herrühren, lehren dürfen: בעשרים באלול בני עדין בן יהודה, da nach seiner Ansicht die Bne Pachat Moab und die Bne Adin identisch sind. Er müßte denn: בעשרים באלול שבו בכי פחת מואב1 שביה lehren. Es sei denn, daß die zwei Barajtot, zwei sich widersprechende Überlieferungen im Namen R. Jose wiedergeben, תרי תנאי ואליבא דר׳ יוסי (b. ibid.)2. Durch jene Kontroversen ist aber auch die Sicherheit der Überlieferung in der mittleren und Schluß-Mi. erschüttert; jedenfalls ist dadurch in der Mauer der Neunzahl der Holzopfertage eine Bresche geschlagen3. 1 Oder nach der Aus drucks weise des b.: שבו בני יואב בן צרויה .שניה. — Bezüglich des באחד בטבת לא היה u. s. w. im Verhältnis zu באחד בניסן der mittl. Mi., s. b. 28 b: דליתני נמי, u. s. w. 2 In Ezra 2 (Neh 7) stehen sie beide: 7) 26 ,בני פחת מואבn) und בני עדין 215 (72 ). . 3 Mir scheint es fast zweifellos, daß die Sefa ursprünglich nichts anderes als Varianten zur mittleren Mi. enthalten habe: anstatt בעשרים בתכלוז בני דוד בן יהודה, einer Familie, die in der Liste Ezra 23 fol., ISTeh 78 fol., nicht genannt ist, — lehrten die Einen בני פחת מואב בן יהודה, die Anderen בני עדין בן יהודה. Später aber, nachdem die verschiedenen Quellen in einer Sammlung vereinigt wurden, entwickelten sich diese Varianten zu einem Zusatze, und bekamen die Form von: || בעשרים ב ו(!) בני פחת מואב בן יהודה בעשרים באלול (!) בגי עדין בן יהודה. Dazu kam noch eine weitere Variante: r