Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1929-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1929) · p. Seite 24

24 אסימון u. a. begnügt sich Verf. mit der Wiedergabe der talmudischen Erklärungen z, St., die selbst einer Erklärung bedürfen. Zu אלל S. 173 ist die Erklärung des Rescn Lakisch, Chullin 121a, stillschweigend angenommen, während R. Jochanan daselbst dem Worte einen anderen Sinn beilegt. Die Sprache des Verf. ist schwerfällig lind nicht leicht verstündlich. Man vgl. die Definitionen zu einfachen Partikeln wie אבל (S. 9): מלה ממלות קשורי המשפט, לקשר שני משפטים הקרובים במושגם והמתנגדים זה לוה בחיוב ובשלילה, ולהגות את החיוב ואת השלילה במשפט האחרון נגד המשואר והמדומה מהמשפט הקודם, ומקומה תמיר לפני המשפט האחרון: לפני משפט השולל הבא אחרי משפט המחייב, ולפני משפט המחייב הבא אחרי משפט השולל . .., oder zu אחר (S. 70): חה״פ, בקשור שם או כנוי, להורות הגוף שאליו מכונה הפעולה, בפעלי׳ העומדי׳ או היוצאי׳, כל שהם מובנים בהמשך הפעולה' ומבוארים ביחוסם לנוף שני שאליו מכונה הפעולה ... u. ä. Wer nicht weiß, was diese Wörter bedeuten, wird aus diesen Definitionen nicht klug werden. Aber auch sonst ist es schwer, mit diesen etwas anzufangen. Als ausschweifend muß es empfunden werden, wenn z. B. אפפסינום (S. 249) bestimmt wird durch: שם אחד מקיסרי רומי הצר והצורר לישראל אבי טיטום הרשע שחיק טמיא, oder אמבטי (S. 196) erklärt wird: ,בלי לרחיצה ממלאין את הכלי מים ונכנסין בו לרחיצת הגוף.. Zu אמורים (S. 232) wird gesagt: חלקי בע״ח שבתוך הנוף ושאינו בכלל הבשר והדם und dazu noch in einer Note erklärt: דקדקתי לבאר שאין האימורים בכלל הבשר והדם שכן נראה בתוספתא וכף. Dies alles ist überflüssig und zu weit, denn אימורים ist einfach zu erklären: ... חלבים ואברים הנקרבים, wie sie in der Thora bei den Opfern vorgeschrieben sind1. Definitionen, bei denen das zu erklärende Wort in der Definition wiederkehrt — Zirkeldefinitionen — begegnen wir im Buchstaben א bei; אבן (S. 16: אסף ,אוכף ,אחרון ,אדון ,אדום ,(גוש העפרי המוצק אבן (wird erklärt durch; אפה ,(אסיפה und ארג. Endlich soll noch darauf hingewiesen werden, daß Verf. — besonders in den׳ ersten Bogen — vielfach Varianten und Toseftaparallelen in den Noten anmerkt, die für den'Mischnatext oder das in Rede stehende Wort bedeutungslos sind, dagegen unterbleiben oft derartige Hinweise an Stellen, wo Textkritik am Platze wäre. So wird z. B. S. 66 unter באחד eine Stelle aus Taanit IV 3 aufgeführt, ohne Angabe, daß das ganze Stück in den Jeruschalmiausgaben nicht steht und ein später Zusatz ist, vgl. Heller z. St. und Dikduke Soferim. S. 163 ist אליות eine falsche Lesart für אלית, wie es auch in den meisten Ausgaben richtig heißt. S. 192 אם כך aus Sanhedrin VI 4 wird abgekürzt mit ׳ .א״בIn den meisten Ausgaben findet sich die Lesart p אם. S. 193 wird aus Pesachim 12: p דאם angeführt. Dies ist falsch; denn Jeruschalmi, ed. princeps und andere lesen: p אם, vgl. Dik. Sof. S. 22. Der Ausdruck p דאם kommt also in der Mischna gar nicht vor. Ebenso wird das sechste Kapitel in Abot zitiert, ohne Hinweis darauf, daß dies nicht zur Mischna gehört. 1 in Tosefta Meiia 1 29, wo es von שרץ heißt ואיסוריו, ist statt :ואיסוריו ואיבריו zu lesen.