Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1927-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1927) · p. Seite 47

47 ענינים לכן שמתי לבי ללקט כחם מאחורי הקוצרים שלבי חקלא כדי interessant ,שיהיה להם שום תועלת בסודות התפלה כמו שת קנויה אכה״ג יוצר im אור חדש על ציון תאיר ist ferner die Stelle über den Satz ומצאתי כתוב בשם רבי, סעדיד, גאון שאין לומר :Gebet המאורות אור חדש על ציון תאיר ורוב צרפתים הלכו אחר עקבותיו ודרכיו ותפילותיו ולא נהגו לאמרו וכתב החסיד ו״ל שאין חכמה נוחה בהם בוה העניין כי המירי מרע בדו מלבם וכתבו: בשם הגאון כדאמ׳ הרוצה לתלות וגו׳ אוי ואבי להם שכתבו שקר על אותו צדיק כי רס״ג אין כל דבר נעלם ממנו ובקי היה בסודות הרבה מאד וחלילה שפה קדוש יאמר דבר כזה (S. 14a 6)1, s. Elbogen a. a. O., S. 19. Verfasser rügt ferner den Zusatz רפאנו יי אלהינו im רפאנו Gebet, s. bereits bei Neubauer, ferner über ניחן בעפר פינו (s. 15 b> על דברי הצרפתים שמוסיפים חרו אחד ניתן בעפר פעו לא טוב הדבר אשר הם עושים ועתידים ליתן עלי את הדין על תוספת תפילות וגם רבעו החסיד כת׳ בספר הסוד שאין לום,, ferner mißbilligt er die Worte חוסה יי על עמך am Schlüsse des אל ארך אפים (15 B), weil das Gebet nur 29 Buchstaben, entsprechend den 29 Büchern enthält, ebenso die Zusätze דרכיה דרכי נועם und andere Verse in 15) הכל הבו גודל B), und schließlich den Brauch תאמר אמן am Schlüsse des Gebetes hinzuzufügen, 'יש צרפתים שאומרי אמן כסיום תפילתם וטעות הוא בידם כי למלאכים התמידיים אצלו הוא אומר ואמרו אמן. Im Allgemeinen bemerkt der Schreiber: ע1ד חיבר רבינו החסיד הרבה מאוד אבל אין פנאי להאריך ולכל אחד בחב בו כמה טעמים וסודות מופלאות כדי לאמת דבריו שלא יוכלו הצרפתים למצוא מען על אודות תוספותם. 4. Kultur- und Sittengeschichte. Der deutsche Hasid lernte in Spanien die sefardische Kabbala kennen, welche seinen Vätern ganz unbekannt und fremd gewesen ist. David ist hier in die ״Idra“ eingetreten. Nicht nur die heil. Schriften haben einen verborgenen Sinn, sondern auch die mündliche Lehre. Wer diesen geheimen Sinn nicht erforschen kann, der ist verloren. Gleich am Anfang heißt es: בסוד מופלא (Pea 1,1)ויש לך להסתכל בוו המשנה ונעלם וכלולים בה י, דברים פנינים כי דבריהם ע״ה כלם הם נכונים ונכוחים למבין כי כל דבריהם הם כרמו למי שנכנם ויצא בבי אדרא (la). Wer dieses nicht beachtet, der hat gar keinen Anteil am Gotte Israels und seiner Lehre. Es wäre ihm viel besser, gar nicht geboren worden zu sein (וכל מי שלא יחשוב וה אין לו חלק באלהי יש׳ ובתורתו וטוב לו שלא נברא בעולם כי הוא נקרא נרגן מפריד אלוה והבן וה מאד ולחכמי סרמיוא S. 1 B). Eine Probe dieser Exegese wird an M. Sabbath I, 1 geliefert. Der Hausherr ist Gott, der Arme die Kenesseth Israels היושבת עניה ודלה כין העמים אכורים וחצופים לכך היא מרחם עליה ומטיב לה כל זה הטוב (S. 2a). — Er geißelt die unwissenden und un- ־würdigen Vorbeter seiner Zeit. Der Vorbeter steht an Stelle des opferenden Priesters (3 B). Die Alten hatten besondere Gewänder 1 Vgl. B. Sanh. 23 a.