Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1925-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1925) · p. Seite 37

37 הטוב. קוייך תשפות שלום ותברכם בא״י המברך. ונ׳־ל דאע״ג דקיי׳ל דאין מתפללין הביננו במוצאי שבת ולא ביום הגשמים משום רבעי למימר הבדלה ושאלה, האי צלותה שרי לצלויי בכל ומן. מיהו במו״ש יוכיר שאלה בברכת השנים וטוב להנוהיג בה אחינו הקרובים למלכות ומולזלין בתפלה לבלה1 מפני טענת טרדתם ופחותם מהמהלת רצי הרשות*. Die Bezeichnung הלבתא גברוורתא kommt auch b. Ber. 31a vor, vgl. die LA. des Amram Gaon, der גיבראתא liest. So wird ein Buch des Samuel ha-Nagid3 genannt im אורחות חיים I, 33d, vgl, auch MGWJ. 1873, S. 540 mit Bezug auf Abraham ben David, s. auch Lebrecht, Handschriften des bab. Talm. S. 95, Beth Talmud I, 99, 119 ,118 ,115 §§ שערי תשובה Buber ם׳ האורה S. 12 der Einleitung. Der Schlußsatz, der mit טוב להנהיג beginnt, scheint auch auf hoch״ gestellte Juden in Spanien hinzudeuten. Elbogen (Studien S. 47) berichtet, daß das Stück, vollständig, auch in einem Genizah-Frag״ ment in Cambridge erhalten ist. Der Glossator, Aron, über den nichts Näheres bekannt ist, fügt öfters seine Glossen zu den Responsen der Gaonim, wie zu den des Alfasi hinzu. Viel älter als diese Formel des Achtzehngebetes scheint ein SchemoneEsrehgebet zu sein, das wir in einem Fragment derBodlejana (Ms. Nr. 2731) gefunden haben. Es führt die Aufschrift שבונה 5שרה. Jede Benediction besteht aus drei Teilen. Der erste Teil ist alphabetisch, von א bis צ und enthält den ersten Satz des Psalmes C. 34 (von Vers 2 bis 18). Hier ist aber sofort zu bemerken, daß die Tefilla den letzten Satz des Kapitels (Vers 23) an Stelle des fehlenden 1 hat (1. ופודה). Alle Erklärer dieses Psalmes bemerken das Fehlen des Verses, der mit ו beginnt, ebenso die Tatsache, daß der letzte Vers überschüssig ist. Es ist nicht zu leugnen, daß zwischen ה und T eine Lücke fühlbar ist. Der Uebergang von ה zu t ist abrupt. Alle diese Schwierigkeiten verschwinden nach der Leseart unserer Schemone Esreh, Man wäre geneigt, zu lesen: (6) הביטו אליו ונהרו ופניהם אל יחפרו.(23) ופודה ד׳ נפש עבדיו, ולא יאשמו כל החוסים בו. (ל) זה עני קרא וד׳ שמע, ומכל צרותיו הושיעו. Die LXX haben, bereits unseren Mass. Text vor sich gehabt, trotzdem ist es schwer glaublich, daß ein Liturgist oder ein Pajtan in einem öffentlichen Gebete sich eine solche Freiheit mit einem biblischen Texte, erlaubt hätte, ohne Autorität für sein Vorgehen zu besitzen. Darf man daher annehmen, daß der oder die Ordner des .בערבי שבתות וכד :Zu beachten sind die Worte .לבטלה .1 l ,304 2 Ein Geniza-Fragment im Dropsie College, Philadelphia, Ms. no 2 B hat diese kurze Tefilla in einer andern, wahrscheinlich ursprünglicheren דעת וחוכמה ד,בינינו ולמדינו, ב/ השי בי נו אליך לנשוב?] :Fassung. Sie lautet עדיך ב/ ועל חטאתמו תיסלח ותכפר נפשנטיכו, ב/ ז ע ק,נ ו מפרך פרינו והושיעני ב׳ גואל. חבוש מכותינו ורפה הולאינו, ב׳ לופה♦ טובך שבעינו, ותברך בטל שנותינו, ב'♦ יחד לקובצו נידוחינו לנו חינו בד. י בקומך למשפט צדקינו שופטינו« ב׳ אוהב. לדיראון עולם הדיחח כל לוחצינו, ב׳*] מכניע♦ מ א ותך תחילתינו חונינו מבטו־וינו, ב׳. נע לח לעירך בגילת נגידינו, ב/ שוש כשיש בשומעך לחשינו, ב/ עבודת מזביח, נעבדך בזבח אנא ב׳ שאותך. פאר יתני לך עצמותינו כי תיטיב לנו, ב/ ציון תעלינו ושלום ובירבח תשביעינו ב׳ עשת. 3 Vgl. darüber jetzt D. S. Sassoon, The Newly-Discovered Diwan of the Vizier Samuel ha־Naghid. London, 1924, s. 6—8.