Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1925-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1925) · p. Seite 33

33 ואי אית ליה]1 (8) בני או כמנה אינשי2 דסמיכין עליה3 * * וכולהון אוכלין (9) מחח ספטאי ולא פלגיף [מהדדי לא ■צריפי (10) לעירובא] י. ואי נפתיח ביתא דההיא] (11) דרתא לשבילא או איכא ננמי בתי אחריני] (12) דפתיחיך לה1היא] שבילא [צריבין למעבר שיתוף]8 (13) בהדי הדנדי]. ומשתרי לטלנטולי בין מובאות (14) לב] ודם 9 ובין [בתים למובאות. מאי עירוב (15) מאי שיתו] ת נמערבין לחצירות בפת] (16) ומשתתפין [למבוי ביין]. Text B. Ms. Adler 3012, 2. Seite 1 (1) אפילו10 כחוט השערה טרפד. הוא ואין לה (2) בדיקה לא בנפיחה ולא בעניין אחר11: אבל (3) האונים שהם משני צדדים: שלש מימין(4) ושנים משמאל אם הם נדבקים בצלעים (5) או בבשר שכין הצלעים בין בגבן בין בגנן (6) בין בשזליהן בשירין בנפיחה אש לא תצא (ל) הרוח: אבל אם תצא הרוח טרפה12: ואם (8) בשומן החזה טרפה13:;או בשומן הלב או(9) בגרגרת 1 Ergänzt nach P.; MV.; MV. לחד גברא ואית ליה. 2 Nach MV. richtiger 3 .נשי MV. עלוהי. 4 MV. וכולד״י אכלי מפת אחת, s. bereits oben. 5 P. פליגין, MV. 6 * ,פליני MV. ר.לא צריכי עירובא ז p. ויפתיחי, MV. 8 ,ופתחין MV. שיתופין. 9 Scheinbar las das Fragment wie MV. [בין ♦ . ♦ בי, P. las ממובאות. Die Halachoth Gedoloth, ed. Wien 23d f. und ed. Berlin 129 f. enthalten die הלכות עירובין der Hai. Kezuboth. Es ist schade, daß unser Fragment nur wenige Zeilen dieser Halochoth enthält, aber auch diese wenige Zeilen lehren, daß die Hai. Gedoloth in beiden Rezensionen die Hai. Kez. abgeschrieben haben. Hai. Ged. hat die Entscheidungen mit den Belegstellen versehen und die Ansichten späterer Gaonim (wie Sar Shalom, R. Natronai, R. Jehuda aus Nehar Pekod) hinzugefügt. Das Verhältnis zwischen Hai, Ged. einerseits und Hai. Kez. andererseits läßt sich aus den aramäischen Partien der Hai. Ged. feststellen. Gleichzeitig ersehen wir, daß die Hai. Kez. nach God. Parma eine Ueberarbeitung in der Schule Raschis und von seinen Nachfolgern erfahren hat. Den Hai. Kezuboth sind folgende Stellen entnommen: Hai. Ged. S. 129 2. Zeile von unten, beg.: •ואי חצר בולד, bis S. 130, Z. 1, das Zitat aus Erubin 72a bis לא צריכין עירובא ist ein erweiterter Zusatz; S. 130, Z. 5 ואיפתיח ביתא bis ולמבואת ZZ. 7—29 von Späteren hinzugefügt; Z. 29 מאי עירוב mit Glossen, die im Original fehlen. Die nächste Stelle aus den Hai. Kez. dürfte Z. 36 gewesen sein, beginnend ,דהיכא דפלגיה לעירוביה ובו, ferner Z 39 עירוב שמידי. Die folgende Halachah והיכא דמעדב wird wiederholt S. 131, Z. 29. Ob diese Wiederholung nur zufällig ist, oder einem andern Codex entlehnt, läßt sich nicht feststellen, da die הל׳ עידובין weder in den aramäischen Hai. Pesukoth, noch in der hebräischen Bearbeitung erhalten sind. Die Halachah ומאן דאיתיה בשיידתא ist auch in God. Parma und M. Vitry enthalten. Wie es scheint, ist die Rezension der Hai. Kez., wie sie in den zwei zuletzt genannten Schriften enthalten ist, stark gekürzt. 10 ed. Horowitz, S. 36, Z. 12. Es fehlen also von den הלבות טרפות im Ganzen dreieinhalb Zeilen. 11 Diese Worte werden im Namen der הילכות טרפות של רב י נו גרשום מד.יג zitiert Tos. Hullin 47a, s. v. ואי לאו טריפה, Or Zorua I, 112a. Die Regel basiert auf Raba רכא ebd. '12 b. Hullin 46B, ebenfalls in den Hil. Terefoth des R. Gershom, s. 0. Z. 115a, R. Baruch im 11 § ם׳ התרומה. 13 P. leitet die Regel ein: 'ואם אילו האזנים דבוקין בתזה ובו. Das Gesetz erinnert an eine alte Streitfrage, welche die Gemüter bereits in der gaonäischen Zeit beunruhigte und Verschiedenheiten der Riten in den verschiedenen Ländern zur Folge hatte. In den Responsen der Gaonim (siehe Hemda Genuza, Jerusalem, Nr. 16, Or Zorua I, 114B, Ginzberg, Gaonica Monatsschrift, 69. Jahrgang.( 3