Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1925-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1925) · p. Seite 34

34 או בחצר הכבד טרפה: ואם אלו (10) האונים דבוקים זו עם זו במולדתן ובגידולן(11) כשירות: ואם מתקפצות זו עם וו. לדבק (12) טרפה* 1 ואם ידבק אוון הסמוך לאומה עם אימה (13) כשירה בנפיחה: אם לא יצא הרוח ואם יצא (14) טרפה: ואם זה האוזן דבוק עם האומה מראשה (15) ועד סופה ואין מפרדת כל שהוא טרפה: ואם (16) מפרדת כל שהוא שיש בו הכירה כשירה: (17) ואם האוזן הקטן שקורין אותו וירד בכל מקום (18) שהוא דבוק טרפה ואם חסר מן שלש אונים (19) שלימין אחת. והן שנים חשוב וירד עמהן (20) ובשירה: אבל עם השמאל לא יתחשב הוירד: (21) ואם בצד שמאל אוזן אחד טרפה2: ואם כוסות3. Seite 2 (1) פרודות בריאה כשירות: ואם שנים כוסות (2) מתאימות דבוקות זו לזו מביאין מחט או קוץ (3) ונועצין באחת מהן אם שופכות מים אחת לחבירתה II, 30 f.) wird erwähnt: נוהגין מימות.אדונינו נהורא דעלמא מר׳ רב׳ יהודאי קדוש וטהור ומימות אדונינו מר רב חנינאיי ז״ל ונשמתם לחיי עולם שאם נסרך בטרפשא אב, כחוט השערה אנו טורפין אותם. Diese Regel wurde in Nord-Afrika befolgt (s. Büchler, REJ. 50, 159). In Andalusien hingegen galt die Praxis, daß man in diesen Fällen die בדיקה anwenden durfte. Die Andalusier beriefen sich auf den Gaon R. Jacob ans Sura (d. i. R. Jacob ha־Cohen ben Mordecai, um 801). Derselbe wurde darüber von seinen Kollegen R. Abimai und R. Zadok zur Rede gestellt (Or. Brit. Mus. 5398 liest R. Isaak, die Namen Isaak und Zadok wechseln einander oft ab in gaonäischen Quellen), und rechtfertigte dieselbe, indem er seine Entscheidung modifizierte. Die Erklärung beruhigte die Gemüter. Dabei ist es aber nicht geblieben, denn R. Jacob sandte ein neues Sendschreiben, in dem er sich auf R. Jehudai beruft (OZ. I, 114B); darauf bezieht die Replik in den oben zitierten Stellen, vgl. auch Ittur II, 17B. Ueber sich widersprechende Entscheidungen des R. Jehudai Gaon s. auch Geonica II, 85 f., Ittur II, 2a, vgl. auch MS. Adler 1444, 7a; R. Haj, Or Zorua II, 433, cf. Juchasin, ed. Filipowski, S. 205, Pardes S. 294; R. Haj in Resp. Harkavy, Nr. 73; R. Isaak ha-Lewy in מעשה הגאונים, S. 5; R. Menachem aus Yoigny sur Yvonne, im ס׳ הישר des R. Tarn, ed. Rosenthal. 1 Vgl. Hai. Pesukoth, ed. Schloßberg, S. 143 und Hil. Ter. des R. Gershom im Or Zorna I, 112B. P. liest זה לוה. 2 P. hat 213 תצא statt יצא, ferner Z. 17 fehlt הקטן und statt וירד ]. P. עונוניתא דורדא. s. zu diesen Zeilen Responsen Harkavy § 183, wo R. Zemach Gaon schreibt: ו ה יבא דאמור רבנן דחזינן א1י ע1ליא לגיסא דימינא ואיכא בימין תרתי אוני והא עילויא דוורדא מצרפינן לה לתלת אוני ובשרה, ואי איכא חדא א ו נא בשמאל א וחדא עינוניתא מצרפינן לה לתלת אוני וכשרה, ואי איכא בשמאלא טריפה. Die Responsen in Ginzbergs Gaonica haben mehrere Decisionen, die auf unsere Halachoth bezug hatten. Erstens S. 26, Nr. V, wo R. Sherira Gaon entscheidet: הילכך אי הסרן אוני דימין והוין תרתי אוני מימין מצטרפן עינוניתא עמהן ואם דשמלא הסרן והויא חדא משמלא לא מיצרפא עינוניתא עמה וטריפה היא. Nr. VI (S. 27) zitiert unsere Halachoth: הכי אמור רבנן כל פרבא דהוי בעינוניתא דורדא טרפה. Ein drittes Responsum, ebd. Nr. XVIII, S. 32, von R. Zemach Gaon hat: ,ושש׳ לעניץ עינוניתא דורדא הכין אמור רבנן דחדנן אי עליא לגופא (לגיסא .1) דימינא ואיכא בימין תרתן אוני והאי עינוניתא מצטרפין ליה לתלת אוני וכשרה ואי איכא הדא אונא בשמאלא וחדא עינוניתא מצרפין ליה לתרתין אוני וכשרה, wahrscheinlich ist auch hier לתלת wie in ed. Harkavy zu lesen. Raschi zitiert die Stelle aus תשובות בבליים, s. auch OZ. I, 113a. Das oben zitierte Responsum, das die Entscheidung des Jacob Gaon betrifft, war auch in den Halachoth des R. Jehuda Barceloni enthalten, vgl. משפטי בדיקת הריאה des R. Jonah, ed. Goronel in seinem תשובות הגאונים. Wien 1871, S. 20B, wo aber statt ומצאתי כתוב בשם הרב בתילוני ז״ל ששלחו למר יעקב גלקי• ז״ל zu lesen ist למר יעקב גאון, d. i. Jacob ben Mardocai. 3 H. liest בועות, meine Abschrift hat כוסות.