Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1923-01-01 · Heft 1-3 (Januar 1923) · p. Seite 61

61 (s. Luzzatto 32 בית היוצרa), Mose ben Hanoch (Müller,תשובות גאוני מו״מ־" Nr. 179), und an die französischen Rabbiner, die besonders. דיני קנסות וחבלות vollzogen (s! Responsen der Geonim, ed. Cassel §§ 122, 125, 134)1. T-S. 13, J. 25, .10 .enthält einen zweiten Brief Ibn Abiturs^ welcher zwar sehr verstümmelt ist, trotzdem der Veröffentlichung wert erscheint. Vielleicht wird später ein besserer Kopist mehr herauslesen können; meine *Abschrift und Photographie ergeben folgende Einzelheiten. Erwähnt wird ein Freund des Schreibers p כל פה ר, תחכסון (Z. 20). Der Gaon, an den der Brief gerichtet ist, wird verherrlicht und ist aller Wahrscheinlichkeit nach mit dem früher erwähnten Samuel ben Joseph ha-Kohen identisch. Der Brief- Schreiber befindet sich auf dem Wege nach Jerusalem. Von dieser Reise erfahren wir auch im Berichte des Ibn Daud. Diese Tatsache steht nicht im Widerspruche mit der Mitteilung im ersten Briefe, daß auch der Gegner nach Jerusalem gegangen sei (v. RE J LXX, lOlf,, die Leseart מביתיו D5 ist die richtige). Der Brief selbst hat 33 Zeilen, 2 Zeilen an der Seite sind schwer leserlich. Ibn Abitur zitiert den Talmud mit den Worten: כמו שלמדונו רבותינו (s. Z. 8, Z. 22)2 oder במו שאנו אוסרים (Z. 17). Interessant ist auch die Stelle (Z. 29 f.), in welcher der Schreiber hervorhebt, daß die Juden aller Gegenden eifrig sind, fremde Gelehrte anzuhören, selbst wenn die Teilnahme an diesen Vorträgen mit körperlichen Beschwerden und materiellen Opfern verbunden sind. Ferner, daß Ibn Abitur zwei Söhne hatte, der eine von ihnen hieß Isaak, der andere Mordechai (Glosse am Ende des Schreibens). Der Brief selbst lautet: (1) ... אי היתדוכמ ...(2) ומובאי המעונים וה ...(3) וטלפי הבדים זטריאי ה .. (4) כל המנות האל בעשת הברכות האמורות נלישרא]ל מטיף ברואה ות ...(5) יקירי וידיד נפשי... מלפני [אבינו] שבשמים ... מט ...;6) ... פני ניצוץ דהר מההר מאור יק די [וידידי?] נשבה לי רוח נודפת מריח ... (ל)... ומוסרו ואמונתו ופלפולו וקביעת עתותיו לתורה ־ וצפייתו לישועה3 4 . . . (8) דבר להתקיים בו חמש מדות שלמדונו רבותינו* בשעה שמכניסין אדם [לדין אומרים לו] (9) נשאת ונתת באמונה קבעת עתים לתורה פלפלת בחכמה צפיתה לישועה!10) [הבנת] דבר מתוך דבר5 6 למעלהנמהם]* יראת יי וכן [הוא?] אומ׳ והיה אמונת עתך חיסן ישועות [חכמת] (11) ודעת יראת יי הוא אוצרו,. וששתי במיליו .., בעי ... ושמחתי במקוש. כמיצא (12) שלל רב8 לצדדן הרבה מהן על ... בלב ׳יהירי עשו בכם. ויש על כל ירא שמים (13) לשמוח... אלהים... שמוריד לאדם ומדי...(14) על שום ש ... מאור מולדתנו ומאן: וכרתנו ואברכה את יי אלדד ישראל אשר [השאיר] (15) את א ... הפלטה התוייה השחויה במעמקים במתת יד ושם ממרחקים באתי אל (16) 1 Ueber die peinliche Gerichtsbarkeit in Alexandrien zur Zelt Philos, s. J. Juster, Les Luifs dans ]’Empire Romain. Paris 1914. i S. 5. 2 Diese Ausdrucksweise berechtigt uns vielleicht, das Responsum in der Sammlung שער* צי־ק (Saloniki), p. 7a, Nr. 47, wo die Formel כך למדוני רב־תעו zu finden ist, dem Ibn Abitur zuzuschreiben. Diese Sammlung enthält mehrere Responsa, die aus der Feder Ibn Abiturs geflossen sind. 3 Vielleicht'zu ergänzen: הבנת דבר מתוך. 4 b. Sabb. 31a. 5 Die Reihenfolge und Leseart im talm. Text ist verschieden. 6 Text hat 7 .ואנ5״ה Nicht im Talmud. 8 Ps 119162*