Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1918-01-01 · Heft 1 · p. Seite 50

50 Zwei Sammelbände aus dem Nachlasse Karolus Fischers. Ein Begleitschreiben Markus Beer Friedenthals gelegentlich der Übersendung seines עקרי אמונה an Fleckeies. Ein Brief aus Leipzig 1765, der Klage führt über den Seidenschmuggel der Prager Juden. Ein Briefkonzept Fischers mit der hebraisierten Unterschrift ק׳דימ, Briefe Wolf Heidenheims an seinen Prager Komissionär N. Keil, die Zirkuläre mit dem Gherem gegen den von L. L. Geiger aus Frankfurt a/M. geplanten Nachdruck von Heidenheims Machsor, die Abschrift eines öffentlichen Bekenntnisses d, d. א׳דר״ח אייר תק״ס eines ungenannten Anhängers Sabbatai Zebis, dem das Prager Bethdin auf vielfache Bitten nur mit Rücksicht auf seine angesehene Familie Buße auferlegt hatte, und der, ohne daß es von ihm verlangt worden wäre, öffentlich in der Altneuschul vom Atmemor aus dieses Bekenntnis ablegte und den Glauben an die drei כלבים פגרים משומדים שבתי צבי מאיז-מר תפח עצמותיו ברכי׳ מסאלניקי שחיק טימיא יעקב פראנק אשר. רד לשחת לדראון עולם abschwört und jeden, der von ihrer קבלה טמאה etwas hält, für einen משומד גמור, einen כופר בתורת משה erklärt1). Ferner wären zu erwähnen zwei gleichlautende 1770 geschriebene Verwahrungen als Begleitschreiben bei der Übergabe des Scheidebriefes seitens getaufter Juden an ihre im Judentum verbliebenen Ehefrauen, deren eines wir hier mit den im Munde der Täuflinge doppelt anekelnden Blasphemien in extenso miteilen wollen: מאחר שהאיר ה' את רוחי לכנוס תחת כנפי שכינה באמונה שלימה של משיח ישוע הנוצרי אבל את חיילה בת משה שהיתה אשתי עומדת במרדך לבלתי לכת אחרי לחיי עולם הבא בכן אלך אתך לפני' משורת הדין באשר כפי הדין שלנו אין אני%מחוייב ליתן לך גט משום כפי דתינו באם האשה לא חפצה ללכת אחר הבעל בזה העסק הרשות להבעל ליקח אשת לפי חפצו אבל לפני' משורת הדין כנ״ל קח גיטיך ולך מביתי לאיש^אחר כפי תורת משה לא בשום אופן אחר כפי אבן עזר ובית שמואל חס ושלום ללכת אחרי התועים. נכתב פה פראג ששה בשבת שנים עשר לחדש יאנוארי אלף ושבעה מאות ושבעים מלדת משיחינו ישוע הנוצרי. אהרן ב״ה בער ב״ש מקיש אל״ה פיליפום שטייגיידר אלם עד קראלום פרידריקוס ריינר עד ף Die etwas kräftige Sprache erinnert sehr an Eleasar Fleckeies in seinem אהבת דוד, in dem er u. a. für die drei hier erwähnten שבתי ברכי׳ יעקב die Kollektivabbreviatur בי״ש erfindet.