Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1911-01-01 · Heft 1 · p. Seite 94

Fragmente von Gabirols Dlwän. ••) Ntun. 13, 22 u. ö. a«) Ein in diesem Zusammenhänge oft gebrauchtes Bild; vgl. z. B. Moses ihn Esra in seinem Gedichte שער השיר! אש קרחו אוריו S. 63, Nr. 56, Vers 7):נפלו נפיליהם הרוגים מידי | ילד אחי ענר ולא רצחו; ders. תרשיש S. 36: חלש יגבר בו רק גבור | ישים םאין שלח שחוש. 87) Ich finde kein Reimwort, das hierher passen würde. 8®) Er bringt die Mühsal der Erde in Vergessenheit; vgl. Gen. 41, 51. 89) Der von Sorgen Geplagte wird wie einer, dem das Leben angenehm ist. Hier und in den folgenden Versen werden biblische Eigennamen appellativisch gebraucht. — וימיר, Ms. וי.. .ר. 40) Auch der Wein selbst wurde schließlich im Rausche vergessen; er hat sich eben als untreuer Freund gezeigt. Vgl. Charisi, Tachkemoni Pf. 50 (ed. Amsterd. p. 70 b; ed. Kaminka S. 401): ובן שורק חשבתיו נאמן לי והוא יפריש כמו נחש וישיא אהבתיהו ובגד בי בערמה וימשוך את לבבי לו ונפשי אני שמתיו היות שמור בקרבי והוא עלה היות שומר לראשי 41) »Vater des Geschenks«, der Gastgeber, dessen Haus die Zedier nicht verlassen konnten, bevor sie ihren Rausch ausgeschlafen haben. 4*) Jes. 59, 10. 48) Dukes, S. 42, Nr. 30, Vers 5. Ich lese חביר (für יזכה bei Dukes) nach unserem Ms., vgl. zu Bl. 17 a. 44) Ltbl. d. Orient 1851 col. 375. Aehnlich übrigens auch bei Gabischon in עמר השכחה p. Tjdf. 48) Salomo Gabirol S. 128. 46) תרשיש S. 41. Bei Moses Ibn Esra finden wir auch das Wort מר in dem Sinne angewendet, wie im Verse Gabirols; vergl. תרשיש s. 31: תן לי הכוס מיין מר | אכן ימתק מצוף שעמו, ferner (שער השיר S. 64, Nr. 56 Vers 10): ימר וכל מרי נפשים יעיב להם. 47) Wohl ולעשרת. 48) So für שארית, nach I. Chron. 12, 39, wegen des Metr. 49) Vieli. כמעשה) הצדקה od.) כמדו. t0) Wahrsch. בחסדיו השבורים. 91) .קצרים הפזורים (*״. 83) Wegen des Metr. ist, trotz Hiob 31,18, גדלני zu vokalisieren. *4) =אפרים ־ (L Kön. 20, 38; 41). &) נא כתרו? 56) So, nicht ותריצי. B7) ולה פי צפה תהשל אלנדא עלי אלריא^ן.