Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1911-01-01 · Heft 1 · p. Seite 81

Fragtneiifte von Qabirols Diwäri. 82 שהוא קדמון (מומן אלוף תימן אלוף אומד, *ראשית'ל*ו ט׳ס ונם הורה לו שאע׳פי שבח וזשיר והסשוירו אינו אלא במתיקות *ה‘מרה כלענה! Geiger45) bezeichnet diese Auffassung alä ein Mißverstandnis; nach ihm WilFder Dichter säg'&n; »das Lied trage den alten; schwerfälligen Ghatäkter an sich;« Wir sehen heute, daß auch diese Annahmefälsch ist; Nicht "den Tadel eines schlechten Gedichtes, sondern das Lob eines guten Weines enthält der Vers. Es ist mir nicht bekannt, in welchem Zusammenhänge Mö'ses Ibn Esra ünisefh Vers änführt, sicher ist, daß er nicht allein seinen wahren Sinn gekannt, sondern ihn auch nachgebildet hat, wenn er singt:46! טרם נ1ל1ת שחר כמו נם סב יין,£ןטן מ:זמן תימן Unter der Überschrift ולה איצא folgt (Bl. 5 b) Vers 1—11 des Jekuthiel gewidmeten Gedichtes כוכב אשר דרך (Dukes S. 28, Nr. 16; meine Gabirol-Ausg: S. 4, Nr. 2). Vers 8 hat das Fragment עם für עד, wodurch meine in den Anmerkungen S. 1 (vgl. S. 6) gegebene Erklärung gestützt wird. Bl. 6 a—b: Z. 51—88 des Gedichtes תחלת החכמה (Dukes Nr;'68, S. 67 f.). Z. 56 liest unser Ms. נקשר für נטשה, das keinen Sinn gibt; Z. 62: ושבו עוילים für ושבו עוללים; Z. 65: והחסד (so auch Ms. ■Oxf. 1970 und Sachs, שירי השירים p. ל׳ב) füT והחבר; Z. 75: אנשי für אשר; Z.'76: ירוו היאורים für ירוה לב הומה :77 .^;ביאורים (wie Oxf. 1970) für לו הבמה, und• צסא (Oxt. 1970: וצמא) für נצמא; Z. 82: חניתו במורים (wie Oxf. 1970) für ■חניתי המורים. Bl. 7ä—b: Fragment eines sonst unbekannten Gedichtes: ולנוב׳ מכל בדולחים', ודרים ולעט .. ת47) ונזר מנזרים והמתיעצים אינם אזורים(?) למועצותיו אבלם י בבפירים וגם יבחלו זדים ארורים וקרר׳ שוחחים עין (?) וקזדדם "בחיקי הסגנים הגבירים Monatsschrift, 55. Jahrgang. אשי ♦ . י בנים (?) טוב :משמנים אשר' נתן לכתר המלכים "‘טבלרדשוטני שרית48) ישורון ולו מרו ולא אבו שמוע 5 הלא יחפזו מגערתו אדום' ובני צפו צופים לרעת! (?) . . ל . ."משרה ובן ‘יתרה"ואמון 6