Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1910-01-01 · Heft 1 · p. Seite 95

Merwän Ibn G-anäh und in den Schriften Abraham Ibn Esras. Q5 46. XVII, 2)1 *). [לא רצה ערער .ךם#ק > עזבוה ערי ערער עצמה אבל רצה דמשק וקרה אותה ערער להודיע כי עדנה יכיע אל אחרית רעה עד שתהיה כערער המתבודדת מן הישוב במדבר כאשר נאמר ותרדנה כערער במדבר (ירמיה מ״ח, ו׳) כלומר תהינה הערים האלה נשמות ועזובות הם וכל סביבותיהם עד אשר תהיינה כמו ערוער, ואל הרעת הזאת כיון בכאן באמרו עזובות ערי ערער כלומר שדמשק תהיה כערער והראיה על ברור סברא הזאת כי ערער איננה מערי דמשק אבל הוא מערי מואב כאשר נאמר למואב אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער (ירמיה מ״ח, י״ט)]. Über die hier vorwaltenden Schwierigkeiten, vgl. Duhm, Das Buch Jesaia, z. St., p. 109. 47. XVII, IO)3), תטענו > וזמרת זר. So auch Ibn Ganäh, ס׳ השרשים, s. v. זרע, p. 187, 3. Z. v. u.: וזמרת זר חזרענו תטענו. 48. XXI, 5)4). [רומז אל ליל .#לחן > קומו השרים משחו מגן שנהרג בלשצר והוא בבית משתהו]. So auch Ibn G-anäh, ם׳ השרשים, s. v. משך, p. 275 f. 49. XXIX, l)5 6). ה?ב#ים > חויים ינקפו. Ibn Ganäh, ם׳ השרשים, s. v. נקה, p. 318, 14. Z. v. 0.: חכים עקפו, ורוצה במאמרו חגים הכבשים כאשר נאמר אסרו חג באבותים (תהל׳ קי״ח, כ״ז) רוצה כבש המועד. Diese Erklärung hat auch IE. nach einer Erkl. JbEs. zu Exod. 23,14; (vgl. mein Josef Bonfils etc., p. 263) adoptiert: ונקרא משם סופו]: פי׳ הכבש נקרא הג בעבור שבסוף זובחים אותם]. Vgl. auch Nr. 18. 50. xxxv, 10)«). .בלבם > ושמחת עולם .על ר’א#ם [כי השמחה לא תהיה בראש כי אם בנפש, וממנהג העבריים שישימו השטחה והגילה בלב תמורת הנפש, ואפשר שרוצים בלב הנפש על דרך השאלה כאשר נאמר על כן שמח לבי(תהל׳ ט״ז, טי) וראך ושמח בלבו(שטות ד׳ י״ד)]. IE., z. St., wendet sich gegen diese Erklärung mit den Worten: I) R., p. 178, 13; M. p. 287 u. AMIQ., p. 27. s) Vgl. Kirchheim, a. a, O., p. 173, Antn. 3. 3) R., p. 180, 12; M. p. 289 u. AMIQ., p. 25. 4) R., p. 181, 8י; M. p. 291 u. AMIQ., p. 26, 15. Z. v. o. ») R., p. 178, 7 und M., p. 287. 6) R., p. 181, 20; M., p. 291 u. AMIQ.. p. 26, 19. Z. v. o.