Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1910-01-01 · Heft 1 · p. Seite 89

Merwän Ibn Ganäh und in den Schriften Abraham Ihn Esra's. 89 תים [ארבע מאות שנה ומה שאמר הכתוב ומושב בני ישראל אשר (1 * * *[ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה, כלומר עד תם המנין הזה מעת המחזה]. Hierzu bemerkt IE. im Zachöth, p. 72b: ויהי ביום השביעי ויאמרו לאשת שמשון, היה ראוי לפי דעת להיותו הרביעי2), בעבור שמצא למעלה (פסוק י״ס ולא יכלו (siel)המבהיל להגיד החידה $ל$ת ימים, נם הכתוב אומר יפסוק י״ז> ותבך עליו הימים, ולא אמר כלום, ובכה פירושו, התעסקו והטריחו נפשם שלשה ימים להניד החידה ולא יבולו וכאשר ראו כן נואשו טמנה, ובאשר היה ביום השביעי אמרו לאשת שמשון פתי את אישך, וכאשר הציקתהו ביום השכיעי בעבור הדברים שנאמרו להגיד לה כי כן כתוב, וטעם ותבך עליו שכעת ימים, ספר הכתוב כי היא מעצמה היתה בוכה כל אותן הימים שיניד לה החידה אע״ם שלא בקש אדם ממנה מזה, 23) XVII, 10)8). ריעזב > מלך הלוי. Vgl. Nowack, a. a. O. z. St., p. 146, der וילך הלוי streichen will. L Samuelis: 24> xii, 15)*). ו^מלפכם > והיתה יד ה׳ בהם ובאב־רתיכם. ■(5[בעמיר התיחס בני אדם אל המלך וממלכתו], So auch LXX (vgl. Nowack, Komm. z. Samuel z. St.) u. D. Kimchi in s. Komm, -z. St. ובאבותיכם, כמו ובמלככם כי האדון לעם כמו האב לבן וכן אמר וישימנו לאב לפרעה. 25) XIV, 9)6 *). ע$דמ) > לפו עד הגיענו, ibn Ganäh zitiert den Vers in ם׳ השרשים, s. v. דמם, p. HO, 1. Z. v. u.־ ohne irgend eine Bemerkung an denselben zu knüpfen8)• 1) In R. fehlen die in [] stehenden Wörter infolge Homoiofeleutons, und habe ich dieselben ergänzt. 2) So auch LXX und Syrer, vgl. Kirchheim, Rikmäh, p. 180, Anm. 3, wo auch auf die Erkl. Tanchum Jerusalmis hingewiesen wird. Vgl. auch Nowack, Richter, z. St. *) R., p. 180, 30; M., p. 290 und AMIG., p. 26, 5. Z. v, u. ף R., p. 179, 21; M., p. 288 und AMIG, p. 26. 5) So zu ergänzen nach dem Original. ף R., p. 178, 11; M., p. 287 und AMIG., p. 26, ז׳) Vgl. Nr. 5. 8) Vgl. Jahrg. 53, S. 711.