Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1910-01-01 · Heft 1 · p. Seite 85

Mer wän Ibn Ganäh und in den Schriften Abraham Ibn Esra’s. 85 "Vgl. hingegen Baentsch, Exodus, in Nowacks HKzAT., z. St., der אל אלהים mit »zur Gottheit« wiedergibt]. 10) XXIII, 27)1). (2 3כמקום > ונתתי את כל איכן אלין?גרף [הה דומה לאמרו הנני נותנך למגור (ירמיה כ/ ד,), אכל ,מנ1ם או גטים מפני שהטנום הוא נפנות העורף הוקם במקומו ומפני שד,מנוס עם המגור הוקם במקומו גם כן]8)־׳. 11) XXXII, 20)4 5). > ויקה את הענל אשר עשו ויטריף באעז [כי הזהב איננו נשרף אך הוא נתך, ונאמר בה נעבור שמעשה האש .ויו£ןד במה שישרף ובמה שיתך אחד], Ibn Ganäh ס׳ השרשים, s. v. שרף, p. 536, 8. Z. v. u.: אבל וישרף באש ויטחן ער אשר דק ענינו שהתירו באש כי הזהב לא ישרף כי אם יותך. IE. hingegen im kK., z. St. p. 101,7: יש דבר שיושם עם הזהב וישרף ולא יהיה זהב לעולם (vgl. AMIG., p. 29, Anm. 3) u. gK., z. St.: י״א6 *) כי וישרוף כמו ויתך באש, ואין צורך כי יש דבר שיושם באש עם הזהב ומיד .(6ישרף ויהיה שחור, ולעולם לא ישוב זהב וזה דבר מטסה ואמת הוא Kimchi in s. ס׳ השרשים, s. v. שרף, dagegen schließt sich der Meinung Ibn Ganähs an : וישרףבאש, פירוש התיך העגל נאש לבטל צורתו ואחר כך טחנו בפצירה פים, כי הזהב לא ישרף אכל יותך. 12) xxxii, 20)[כי הזהב לא •ויכת > וישחן עד אשר דק .(ז יטחן אך יכת כאשר נאמר ואבת אתו טחון (דברים ט/ כ״א> והתקבצו תחת דקות החלקים].; IE. im kK. z. St. (p. 101, 7. Z. v. 0.): ויטחן, הטעם שכת ת אותו היטב כמו הנטחן. Leviticus: 13) V, 7)8). וקראהו אשם מפני .נ)ךבנ1 > והביא את אסזמיו שמכפרים בו האשם, וכמהו ואשמים איל צאן על אשמתם (עזרא יי, י״ט)- י) R., p. 181, 24 u. M., p. 291. 2) Vgl. II Sam41 ,22 ־ u. Ps. 18, 41. Vgl. auch Baentsch, a. a. O. z. St. 3) die in [] stehenden Wörter fehlen im arab. Original. Vgl. iVL, a. a. O., p. 291, Anm. 1. ף R., p. 177, 27; M.•p. 287 u. AMIG,, p. 26, 8. Z. v. u. 5) Man achte auf den Ausdruck. Vgl. Jahrg. 53, S. 711, Anm. 4. 6) Vgl. auch Kirchlieim, a. a. O., p. 178, Anm. 1. י) R., p. 178, 2; M., p. 287 u. AMIG., p. 26, 8. Z. v. u. 8) R., p. 178, 3; M., p. 287 u. AMIG,, p. 25, Anm. 3.