Mannheim
Compact Memory

Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1910-01-01 · Heft 1 · p. Seite 84

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
Volume
54 (1910)
Issue
Heft 1
Article
Die "Wortvertauschungen" im Kitab al-Luma des Abulwalid Merwan Ibn Ganah und in den Schriften Abraham Ibn Esra's
Date
1910-01-01
Page
Seite 84 (sequence 3)
Language
German
Belongs to
article
OCR quality
76% known words query
IRI
…/2829132-2829827-2829829-2846753--37666-2846866
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

84 Die »Wortvertauschungen« im Kitäb al-Lumac des Abulwalid 8. XXII, 2)1).(2ד״ל מה שאמר בו התרגום? > אם זרחה ה$מסז עליו אם .עעא ךסהדיא נפלת עלוהי. 9) XX11, 7)8). זנ#בע בעל > ונקן_רב בעל הבית אל־האלהים (4הבית 3אל1זים. Ibn Ganäh zitiert den Vers in s. ס׳ השרשים, s. v. קרב (p. 456, 7. Z. v. 0), ohne irgend eine Bemerkung an denselben zu knüpfen5). [IE. im gK., z St. sagt: אם לא שלח ידו 5 יורה בי ונקרב בעל הבית שבוע׳ היא לפני הדיינין על כן אחריו על כל. דבר פשע שפשע הנשבע (AMIG., p. 29, Anm. 3).. תלד (דבריי ביה וי) הוא כמשמעו, גם היה להם קבלה בי הגדול באחים הוא המיבם ודרשו זה הפסוק לזבר ולאסמכתא, ובן לעם נכרי שהיה להם בקבלה שלא יוכל אדם למכור בתו פעמים, ושמו להם זה הפסוק לאות ולזכר, ופשוטו כמשמעו, וכן הוא, כי הישראלי ימכור עצמו לגר תושב גם לישראלי, ויש לו ממשלת למכור בתו רק לישראלי, לא לעם נכרי, וזה הכתוב ואם הוא מאוחר הוא דבק עם וכי ימכור איש את בתו לאמה (שם פסוק זי), וכזה רבים. והנה בן ואם שלש אלה (פסוק י׳א) אינו על שארה כסותה ועונתה כי אם על יעדה לו או לבנו או דפדה, וכן ואך לאמתך תעשה כן(דבריי ט״ו, ייס ישוב על הענק תעניק <שם פסוק ייד), והעד שפירושו בן שאמר הכתוב בבגדו בה, והטעם כי אם האב יבגוד בבת למכרה לנכרי לא נעזבנה אנחנו ונוציאנה מרשותו ולא (vgl. ieg., p. 73) ימשול בה. והוצרכתי להאריך כי השמות על שלשה דרכים ה א ח ד שם פרט באדם הראשון ומשה ואהרן, והשני שם מין במו אדם כי יהיה בעור בשרו (ויקרא ייג, ב׳), ויאמר יהודה לשמעון אחיו (שופטי׳ א׳ גי), בי שב שם פרט כמו מין, ובן ויהי לי שור וחמור (בראשי׳ ל״ב,וי), והדרך השלישי שם על רבים ולא יתכן שיקרא בו היחיד במו טך וקהל ועם וגוי ומחנה. ופי הגוי גם צדיק אבימלך וביתו וממלכתו בי בן כתוב וירפא אלהים את אבימלך זאת אשתו ואמהותיו (בראשי׳ כי, י״ז), ועוד בי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדולה (שם פסוק טי). Vgl. hierzu meine Ausgabe des צפנת פענח, p. 756» R.־ p. 181, 35; M., p. 291 u. AMIG., p. 25, Anm. 3. *) Vgl. Raschi u. Nachmanides, z. St. ־>) R., p. 182, 1; M., p. 291 u. AMIG., p. 26, 4. Z. v. u. *) Vgl. Neh., 13, 25; II Chron., 36, 13. Nach dieser Erkl. wird dann noch eine mehr wörtliche gegeben, doch wird im Rikmäh die oben angegebene als die klarere und kürzere vorgezogen : (אפשר שיהיה הדבר כפשוטו בהסתרת ונשבע עד שיהיה ונקרב בעל הבית אל האלהים וישבע אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ותהיה הבונה באטרו ונקרב אל האלרדם ככונה לפני ה׳ (דבר׳ י* *ט, ייס והענין הא׳ יותר צח.באטרו ועמדו שני האנשים ויותר קצר. *) Vgl. Jahrg. 53, S. 713.

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.