Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1910-01-01 · Heft 1 · p. Seite 42

42 Der Sifre sutta nach dem Jaikut und anderen Quellen. Das. S. 165, Anm. 4. L. סוון st.סנוון. Vgl. auch Sifre 131 und die von Friedm, das. Anm. 15 angeführte LA., wodurch unsere Erklärung zweifelhaft wird. Das. S. 169, Z. 13. Von בזמן bis Ende des Abs. ist Text des Ja'skiat. Sowohl die Punkte im Text als auch die darauf bezügliche Anm. 6 ist zu streichen. Der Wortlaut von Mg., der ursprünglich für den Text bestimmt war, lautet: בזמן שדדו נוטלין היה עמוד הענן נעקר ממקומו ע°פ המקום ולא היה לו רשות להלך עד שאמר משה הגיעו למקום שהיו חודן היה עמוד הענן מנמנם על גבי המחיה ע׳־פ י״י יסעו ע״פמשה יחנו וע׳־פ משה יסע., מושלי] אותו משל למה״ד למלך וכוי אמר המקום אין אנו הולכין עד שתאמר לנו הלכו. Nach einer teilweise unleserlichen Randbemerkung ist nach ע״פ י״י יסעו einzuschalten: ע״פ המקום ולא היה לו דשות להגיע עד שיאמר משה. Das. S. 170, Z. 4 1. האיש ההוא גדול ויהי אין ויהי וכו׳. Nur bis מן הרמתיים ist Text von J., das Folgende וישמע י״י וכר nach Mg. Das. S. 462, Anm. 1. Vgl. Raschi Gittin 90 a. Das. s. 613, z. 1 l. הביאו st. הביא. Jahrg. 52, S. 218, Z. 6. Nach אביו erg, ואמו.. Das. S. 222, Z. 6 1. מגע st. נוגע. Das. S. 319, Anm. 1. Danach ist S. 10, Anm. 4 die auf unsere Stelle hinfällig. Das. S. 321, Z. 13 nach רחם ist irrtümlich ausgefallen לרבות לוים לכל בשד. Das. S. 323, Z. 1 1. שאני st. שאנו. Vgl. noch Sebachim 982., Im Übrigen ist es höchst auffallend, daß aus einer Stelle, die von בבור handelt, שליא von מוקדשין abgeleitet wird, während שליא von בביר selbst ausgeschlossen wird. Möglich, daß eine Stelle, aus welcher שליא היוצאת עם המוקדשק gefolgert wurde, ausgefallen ist und unser Schriftvers als Gegensatz gegenüber gestellt war. Das. S. 325, Z. 3 nach לפיכך erg. הם אומרים. Das. z. 4 nach על כרחם erg. לפיכך הם אומרים יהי המעשר שלהן ואנו עובדין עבודה" Die Differenz zwischen J. u. xMg. (vgl. Anm. 4 u. 5) ist daher geringer. Das. S. 578. Vgl; 0בהג מ*ערלא׳ ויקחו אליך לעולם הוא נקראת על שמך פרה שעשה משה במרבד ועוד דורש בספרי שתהא פרה בשעת לקיחה ולא יקהו עגלה לגדל אותה. Hierbei bemerkt der Glossator zur ersten Steile לא מצאתיו בספרי שלנו אלא בס״ז שם. Wir haben die erste Stelle auch bei uns im S.s nicht gefunden, wohl aber die zweite. Die הגהה ist offenbar an unrichtiger Stelle eingeschoben. Von der ersten Stelle wird ja gar nicht gesagt, daß sie sich im Sifre findet. Das. s. 579, z. 12 נקבה ist zu streichen, z. 16 1. מושחות st מושחות.