Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1910-01-01 · Heft 1 · p. Seite 43

Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. 43* Das. s. 580, z. 14 1. אשר st. ,אשד. Das, S. 585, Anm. 1. Es ist nicht nötig, die Worte ומניין שאם טעמה ממלה vor ד, יוחנן בן דד,באי zu stellen, denn sie vertragen sich wohl mit seiner Ansicht מראה שני כשר. Es hat mit טעמה eine andere Bewandtnis, weil bei טעימה eine צביעה שלא לשמה stattgefunden hat, und dazu paßt ganz gut die Begründung ומה איזוב בתחלתו וכוי, jahrg. 53. S. 197, Anm. 5. Von H. Dr. Lewy hörte ich, daß es in der Tosifta Bech. 111, 9 heißt ואם היה כהן מטמא תו מתרומתו. Das würdedann bedeuten: gerade weil מימיו מי מערה, daher מטמא תו מתרומתו, sonst, nicht, weil נושא מי חטאת לצורך nicht unrein werde. Das. s. 331, z. 21 u עינו של משה st. עינם ש׳ מ׳ Das. S. 566, Anm. 2 vgl. Nedarim 82b ר״נ s. v. ורבי אסי. Das. S. 567, Z. 3 ist ועברה vor עליהן ausgefallen. Das. S. 662, Z. 11 ist לו vor להעיד ausgefallen. Das. S. 666, Anm. 1 J. קיים st מקיים und in der darauffolgenden. Zeile 92 st. S. 2.