Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1910-01-01 · Heft 1 · p. Seite 38

38 Der Sifre sutta nach dem Jaikut und anderen Quellen. bei R. N., Mech. Bo. Abschn. 7 zu שפטים, das gedeutet wird שפט שפטי שפטים. Die gleiche Deutung finden wir Mech. וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים :מסי דבחדש פ״ט, wo Jaikut und Jaikut Hammach. zu den Ps. 14a die richtige LA. aufbewahrt haben: קול קולי קולות ולפיד לפידי לפידים, wonach auch Mech. zu ויהי קולות וברקים zu emendieren ist. Auffällig ist diese Deutungsart jedenfalls und nicht häufig, so daß es für uns immerhin beachtenswert erscheint, wenn an einer der wenigen Stellen nachweislich R. N. sich derselben bedient. Außerdem begegnen uns noch einzelne סתמות, die sich auf ר׳ נתן zurückführen lassen, vgl. 5, 5 und Sifre 2 אין לי אלא איש 8 ,5;ר'נ אומר זה בנה אב לכל המתים 'וכו׳ und Sifre 4; 8, 3 וזה מעשה המנורה מלמד u. Sifre 61; S. 47 zu 9, 10 und Pes. 93 a; 12, 1: אמרו כיון שנתמנו und Sifre 99; 12, 2: ומניין אף משה שמע וכו׳ und Sifre 100; S. 223 zu 18, 6 und Sifre 117 zu V. 8; 36, 22, Anm. 5. Allerdings ist bekanntlich auch der nämlichen Ansicht R. Simeon. Hierher dürfte auch gehören die Deutung zu 10, 9 S. 52: שמחתכם אלו הרגלים ובטועדיכם אלו התמידים, wenn man auf die entsprechende Auslegung im Sifre 77 näher eingeht und die von Friedmann nicht verzeichnete LA. der Psikta sut. berücksichtigt. Während es bei uns heißt: וביוב■ שמהתכם אלו שבתות רינ אומר אלו תטידים ובמועדיכס אלו שלש רגלים ובראשי חדשיכם כטשמעי hat Ps. s. die Ansicht R. N.’s erst am Ende ’!מועדיכם אלו רגלים ובראשי חדשיכם כמשמעו ר״נ אומר אלו תמידים, Weder liegt es auf der Hand, wie שמחתכם auf תמידים bezogen werden soll, und noch viel weniger paßt die Erklärung R. N.’s auf ובראשי הדשיכם. Also bezieht sie sich, im Hinblick auf במועדו bei תמיד, auf ובטועדיכם und nach der Wortstellung im Ps. s. lassen sich die Worte so erklären, ohne daß irgendwelche Veränderung vorgenommen wird. Das würde dann überein stimmen mit S.s., wo, wie uns jetzt gegen Anm. 11 einleuchtender erscheint, die Worte ובמועדיכם אלו התמירים sich auf das tägliche Opfer im Allgemeinen beziehen, während רבה כל תמיד ותמיד sich auf תמידיס an solchen Tagen bezieht, an welchen noch ein Mußaf-