Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1910-01-01 · Heft 1 · p. Seite 30

30 Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. (י״א י"» 0וירדתי הרי זו אחת מעשר ירידות שבתורה1) שהיה יום מנוי וקנים גדול כיום מתן תורה במתן תורה הוא אומר וירד י״י על הר סיני (שמותי״ט כ׳) ובמנוי זקנים, הוא אומר וירדתי2) ודברתי עטך שם ודברתי עטך שם ולא עטהם ואצלתי מן הרוח כאדם שהוא אוצל . על חבירו ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם, למה היה משה דומה לנר שהיה מונח על גני מנורה ודלקו ממנו נרות הרבה אבל אורו של נר לא היה הסר בלום כך לא היתה חכמתו של משה הסירה כלום. ונשאו אתך במשא העם לפה שאמר משה איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם (דברים אי י״ב) אמר לו ונשאו אתך במשא העט ולא תשא אתה לבדך. (י׳א י״ח) ואל העם תאמר התקדשו למחר אין התקדשו אלא התקינו עצמכם לפורענות כענין שנ׳ התיקם כצאן לטבחה והקדישם ליום הריגה ירמיה י״ב גת,) Zu S. 171 nach .שלשים יום והיה לכם לזרא שתהוא מרחיקי ן אותו יתר מטה שקירבתם אותו.* Zu S. 171 nach .לדברים הללו (י״א ב*א> 0ויאמר משה שש מאות אלף רגלי וגו׳ הצאן ובקר ישחט להם ונר ר׳ שמעין היה אומר ר״ע היה דורש בו דבר אחד ואני דורש בו דבר אחד ונראים דברי מדבריו ר"ע הוא אומר וכי אינו אפילו את מכנם כל הצאן שבעולם הן ספיקות להן אם את כל דגי הים יאסף להם וכי אינו אפילו את מכנס כל דגים שבעולם הן ספיקין להן ואני דורש נו ד׳א ונראין דברי מדברי ר׳ הצאן ובקר ישהט להם ומצא להם יכול מפני שלא היה להם בשר לאכול היו מתרעטין והלא כבר נאמר וגם ערב רב עלה אתם וצא; ובקר מקנה כבד מאד (שמות י׳ב ל״ת> יכול מפני שאכלום במדבר והלא כבר נאמר בכניסתן לארץ ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד (במדבר ל״ב א׳) אלא מלמד שהיו טבקשין עלילה היאך לפרוש מאחרי המקום אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם יכול מפני שלא היו להם דגים לאכול היו מתרעמים והלא באר היתה עמהן ומעלה להם דנים שמנים כל צורכן אלא מלמד.שהיו מבקש ין עלילה היאך לפרוש מאחרי המקום . . . ד׳א הצאן ובקר ישחט להם לפה שהראה המקום לטשה הפורענות העתידה לבוא עליהן אמר משה רבינו וכי הוגן אומרין לחמור הא לך כור שעורים וינטל ראשך אומרין לאדם טול כבר ורוד שאול אמר לו ומה אתה אומר אם׳ לו אני Sifre 93, Mech. Bachodesch Abschn. 3 אבלת דר״נ ed. Sch. 48 b, 51b, פרקי דר״א Abschn. 14 ff., Beressh. r. 49, 38, J. Beresch. Nr. 27. 2) Tanchuma I u. II hier, und vieiieicht von dort entlehnt; ”auch scheint לחלריעך vor ,שד׳יד ausgefallen zu sein.