Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1909-01-01 · Heft 1 · p. Seite 77

Die Stellung des Simon Duran in der jüd. Religionsphilos. 77 Sowenig wie aus dem Wohlergehen des Sünders läßt sich aus dem Leiden des Frommen ein Einwand gegen den Glauben an das Walten der göttlichen Vorsehung erheben, denn auch für das Leiden des Frommen können verschiedene Rechtfertigungsgründe angegeben werden. 1. Wegen der Übel, die in der durch das Naturgesetz bedingten Ordnung dieser Welt des Entstehens und Vergehens begründet und denen auch die Frommen ausgesetzt sind, kann, wie schon Maimonides ausgeführt hat, kein Vorwurf gegen die göttliche Vorsehung erhoben werden, denn wegen der in einzelnen Fällen eintretenden Übel kann man nicht verlangen, daß das im Allgemeinen wohltätig wirkende Naturgesetz geändert werde1). 2. Die Leiden können von der göttlichen Vorsehung über den Frommen auch individuell verhängt sein, um ihn von den ihm anhaftenden Sünden zu läutern und ihm im künftigen Leben seinen unverkürzten Lohn zu gewähren2). Es kann vorkommen, daß der Mensch eine von ihm begangene Schuld wegen der Länge der Zeit, die seitdem verstrichen ist, vergessen hat und sich über das ihn treffende Strafgericht verwundert, wie ein Schuldner, wenn sein nachsichtiger Gläubiger eine Schuld lange Zeit nicht einfordert, diese vergißt und zuletzt bestreitet, bis ihm der Gläubiger den Schuldschein vorlegt3). 3. Nach der Ansicht der Geonim אל הרשע, וזה כשנורה הנושא והנשוא, רוצה לומר שהרשע רשע באמת, אבל כבר אפשרשנכחיש הנושא, כשנאמר שמה שאנחנו מדמיןבו שהוא רשע אינו כן, שאולי היודע מחשבות יודע בו שהוא צדיק וכוי, וכן כבר אפשר שנכחיש הנשוא כשנאמר, •שמה שאנו מדמין שהוא טוב אינו טוב וכו׳ י) E. Hk., cap. 24. Albo IV, cap. 13, S. 187 b: כבר יקרו אל הצדיק רעות לארבע סבות וכו׳ האחד מצד הטבע כמו טבע ההויה וההפסד וכו׳. 2) E. Hk. das. Albo das,, S. 188a: והשני שלפעמים יבואורעות על הצדיק מצד ההשגחה האישית, והוא שאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ... ורוצה הקדוש ברוך הוא למרק אותן עבירות שבידו במעט יסורין בחייו, כדי שיהא נקי מכל דוטא לזכות לחיי העוה״ב וכו׳. 3) E. Hk. das. Albo das., S. 187a: וכן פעמים הרבה יחטא האדם לפי שהשם יתברך רב חסד ומאריך אל החוטא, אולי ישוב בתשובה, עד שישכח החוטא את חטאו, ובשמביא הקב־ה עליו יסורין על החטא .,. קורא" חנר לפי