Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1909-01-01 · Heft 1 · p. Seite 60

60׳ Die Stellung des Simon Duran in der jüd. ReligiönspMlös״ Toten. Von defn Bekenntnis zu diesen Üfei Grüridprin'zipien ist die Vollkommenheit des ׳Menschen bedingt, die ohne sie für ihn unerreichbar bleibt1). Auch in der Mischna werden die£e Lehren als die Grundlehren des Judentums aüfgestellt, indem als des künftigen Lebens verlustig erklärt wefdent wer die Auferstehung, wer die Göttlichkeit der Thora leugnet und der אפיקורוס, unter dem der Gottesleugner zu verstehen ist2). Die Grundlehren des Glaubens, so bemerkt Duran weiter, treten in der Thora nicht in der Form von Geboten auf, weil sie im Unterschied von den einzelnen Geboten, deren Verwerfung noch nicht eine Verwerfung der Thora bedeutet, die Grundlage der Thora bilden, ohne die die Thora überhaupt nicht gedacht werden kann. So wird auch in dem ersten der zehn Sinaiworte, insofern es überhaupt als Gebot aufzufassen ist, nicht der Glaube an das Dasein Gottes an sich geboten, sondern unter Voraussetzung dieses Glaubens wird uns zur Pflicht gemacht, daran zu glauben, daß uns Gott aus Egypten herausgeführt habe3). 3. Die Lehre von Gott. Die Darstellung der Gotteslehre wird von Duran im Magen Abot mit den herkömmlichen Bewei s e n für das Dasein Gottes eröffnet, die wir, als nichts besonders Be- *) E. Hk., cap. S, Albo I, cap. 4, S. 20 a: הדרך הנכון שיראה לי בספירת העקרים, שחם שרשים ויסודות לתורה האלהית, הוא כי העקרים הכוללים וההכרחיים לרה אלהית הם שלשה, והם מציאות השם וההשגחה לשכר ועונש ותורה כן השמיים, ואלו השלשה הם אבות לכל העקרים אשר הם לדתות האלהיות ... ותחת כל עקר מאלו שרשים •וסעיפים משתרגים ומסתעפים סן העקר׳ ההוא. כי תחת-מציאות הוא שרש היות קדמון ונצחי ודומיהן׳ ובכלל תורה מן השמים הוא ידיעת השם והגבואה ודומיהן, ובכלל ההשגחה הם השכר והעונש בעולם■־ הזה לגוףוובעוה״ב לנפש. ומאלה הג׳ עקרים הכוללים משתרגים סעיפים ענפים'לתורות האלהיות או המתדמוה באלהיות ע״ז יהדרך, כי תחת עקר מציאות השם היא׳הרחקת הגשמות שהוא עקר פרמי לתורת משה, והאחדות, ותחת תורה מן השמים הוא נבואת משה ושליהותו, ותחת ההשגחה ושכר והעונש הוא ביאת■ המשיח שהוא׳ עיקר פרטי לתורת משה לפי דעת• הרמב״ם ז״ליוכד. E. Hk«, cap. 10. Vgl. Albo I, cap. 10. 3) E. Hk., cap. 10. Vgl. Älbo I, cap. 14.