Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1909-01-01 · Heft 1 · p. Seite 58

58 Oie Stellung des Simon Duran in der jiid. Religionsphilos. aus anderen Lehren von selbst ergäben1). Duran lehnt diese Vermutung ab, weil er es für ausgeschlossen hält, daß sich Maimonides von einem so äußerlichen Grunde dazu habe bestimmen lassen, so wichtige Lehren, wie den Glauben an die Zeitlichkeit der Schöpfung und an die menschliche Willensfreiheit, die er selber an anderen Orten als Grundlehren bezeichne, aus dem Kreise der Grundlehren auszuscheiden2). Den wahren Grund, weshalb Maimonides diese Lehren nicht mitaufgenommen habe, erblickt er vielmehr darin, daß der Glaube an sie nicht um ihrer selbst willen notwendig sei, sondern wegen der sich aus ihnen ergebenden Folgerungen, der Glaube an eine zeitliche Schöpfung wegen der Wunder und der Glaube an die Willensfreiheit wegen des Lohnes und der Strafe, die sich auf sie gründeten. Maimonides habe es deshalb vorgezogen, diese Folgelehren, um die es ihm ,eigentlich zu tun war, und nicht jene anderen Lehren, die in diesen Folgelehren als deren Voraussetzung mitenthalten sind, als Grundlehren des Judentums aufzustellen. Welcher Gesichtspunkt aber war für Maimonides maßgebend, wenn er z. B. fünf auf den Gottesbegriff bezügliche Glaubenslehren aufstellte? Hätte Maimonides sich auf die Grundprinzipien des Glaubens beschränken wollen, so hätte der Glaube an das Dasein Gottes allein genügt, da sich die anderen auf den Gottesbegriff bezüglichen Lehren aus ihm als seine Folgelehren ergeben. Wollte er aber alle Folgelehren mitauf- *) E. Hk., cap. 8. Albo Jckaritn I, cap. 3, S. 16 a: ונשאל ראשונה על אלו העקרים שהניח אותם הרמב״ם דל, למה שם אותם.במספר ההיא ואמר שהם י״ג.♦ ♦ וראיתי מי שכתב, שהרב דל כיון אל וה המספר לסי שהוא כמספר י״ג מרותיו של הב״ה וכנגד י״ג מדות שהתורה בה כדרשת, 2) Albo das.: ולמה לא מנה החרוש, שהיא אמונה שראוי להאמין אותה כל בעל דת אלהית, כמו שבאר הוא עצמו בפרק כ״ח מחלק הב׳ מספר המורה ♦ ♦ . ו$מה לא מנה הבחירה, שעם שהיא אמונה אמתית היא עקר גם כן..♦- ועוד שהוא ג״כ כתב בספר המדע בפ״ה מהלכות תשובה, רשות כל אדם כתובה לו ונו׳ וכמה רחוקים הדברים הללו מן הדעת, שהכיחהרב דל למכות הבחירה שהיא עיקר, לפי מה שכתב הוא דל לפי שלא יעלה המספר ליתר מי״ג,