Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1909-01-01 · Heft 1 · p. Seite 47

Die Stellung des Simon Duran in der jüd. Religionsphilos. 47 Stimmung erteilten1). Wir haben bereits gesehen, mit welcher Entschiedenheit er für die Rechtgläubigkeit des Maimonides eintritt2). So weist er es als eine Verleumdüng zurück, wenn Josef Ibn Caspi in seinem Morekommentar die Andeutung macht, als ob Maimonides sich der Lehre von der Ewigkeit der Welt zugeneigt hätte, um sich wegen dieser Irrlehre, zu der er selber sich bekannte, durch die Autorität seines Meisters zu rechtfertigen3). Auf Maimonides beruft er sich in seiner Polemik gegen die Lehre der Philosophen, besonders des Averroes, daß die Seele nur. als eine Anlage zu betrachten sei. ln einem Briefe aus seiner letzten Lebenszeit sei Maimonides gegen diese Lehre, von der er erst damals Kenntnis erlangt habe, mit aller Entschiedenheit eingetreten4). Auf das Verhältnis des Maimonides zu Averroes bezieht sich auch die Bemerkung, daß Averroes in einem Buche, in dem er, ähnlieh wie Maimonides im More, die Offenbarungslehre mit der Philosophie auszugleichen suche, zwei Arten von Prophetie unterscheide, eine unmittelbar von Gott, ohne Ver- ף M. A., S. 74 b: ושמעתי פקדדהם איברים כי הרמב״ם צדק־ בכל מיש יבם' המורה זולתי בענין הנבואה 2) Vgl. oben Jahrgang 1908, S. 652. 3) G. A. III, Nr. 53. Dagegen nimmt Duran selber Anstoß an der in dieser Beziehung nicht unbedenklichen Ausdrucksweise, deren Maimonides sich in der Formulierung des vierten Glaubensartikels bediene. E. Hk, cap. 9, S. 14 b:•אבל עדיין כשאר לנו ספק א׳ בדבריו שכתב ז״ל, והעיקר הרביעי הקדמית .צריך להאמין׳ כי זה האחד הנד הוא קדמון במלה מוחלטת וכל נמצא זולתו אינו קדמון בשנערכהו אליו עכ״ל/ומי שראה לשונו זה לבו כוקפו, שהרי הקדמות הזה יאמינוהו הכופרים בחרוש העולם, שהם אומרים שאע״פ שהעולם הוא קדמון, הש״י הוא קודם אליו קדימת סבה, אע״פ שאין לו קדימה זמנית עליו, והיה לו לרב ד׳ל לכתוב, וכל נמצא זולתו אינו קדמון כמוחלטת אבל היותו לא קדמון בשנעריכהו אליו היא אמונה יודו בה הכופרים בחרוש העולם המחייבים לו הקדמות. Er gibt dann die Erklärung, daß Maimonides nur habe sagen wollen, daß derjenige, der die Ewigkeit Gottes von der Ewigkeit der Welt unterscheide, zwar einer falschen Ansicht huldige,, aber nicht als Leugner einer der Grundlehren zu betrachten sei. 4) M. A, S. 84b.