Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1907-01-01 · Heft 1 · p. Seite 51

Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. 5! גג7) 0ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה איני יודע לאיכן ת״ל פתח אהל מועד. (ד,) 0ואם באחת יתקעו באחת יתקעו ובשתיהן יכלו כאחת או באהת יכול באחת מהן אט׳ אם באחת יתקעו1) ובשניהן יכלו כאחת או2) ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישר׳ נאמר כאן ונועדו אליך ונאט׳ בעדה ונועדו אליך מה ונועדו שנא׳ בעדה אל פתח אהל מועד אף ונועדו אליך שנא׳ ^(3כאן אל פתח אהל מועד ה׳) 0ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החונים קדמה [החונים .1] במזרח> ♦(5יסעו תחלה כשאמר ותקעתם4) ריבה תרועה אחת לכל מחנה ומחנה (י׳ ו׳) 0ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החונים תימנה החונים בדרום יסעו שנייה♦ כשאמר ותקעתם ותקעתם ריבה שתי תרועות לכל מחנה ומחנה. ומניין שהן שלש של שלש שלש ת״ל ותקעתם תרועה שנית אם לימד שיהא שנייה שלפניה קדמתה אחרת יודע אני שהיא שנייה ומה אני ג) Man erwartet באחת יתהעו ובשניחן וכר׳. 2) Überflüssig oder es muß weiter heißen :איני יודע לאיכן נאמר וכוי♦ 3) Sifre 73. 4) L* תקעתם ותקעתם ebenso w. u. 6) Vgl. Sifre 73 וי״א שלש לכל רוח. Sowohl R. Hillel angeführt von Friedmann als auch ב״א angeführt von SR. erklären diese Stelle mit Berufung auf S. s. dahin, daß es jedesmal waren :שלש תרועות שהן תשע עם התקיעות שלפניהן.ולאחריהן. Was die dtierte Sifre-Steiie betrifft, so kann לי״א לכו׳ einfach bedeuten, daß auch Nord und West besondere Zeichen hatten, unter S. s. jedoch ist offenbar unsere Stelle gemeint. Bedeutet nun תרועה א׳ לכל מחנה ומחנה jedes Lager, das unter einer Fahne vereinigt war, so können diefWorte ריבה שתי תרועות לכל מחנה ומהנה weiter unten nur verstanden werden, wenn man sie als ungenauen Ausdruck nimmt für תרועה שנייה לכל מחנה ומחנה d. h. daß auch des zweite Mal in gleicherweise verfahren wurde, oder לכל מחנה ומחנה bedeutet soviel wie דגל und ריבה שתי תרועות לכל מהנה ומחנה besagt, daß aus dem nochmaligen Ausdruck eine zweite תרועה folgt, und ebenso müßte man annehmen, daß aus תרועה יתקעו eine dritte תרועה gefolgert wurde und dementsprechend nach ריבה שתי וכף zu ergänzen wäre. Zur Ansicht selbst, vgl. Tosifta ר״ה III, 3, (ובמסעות שלש של שלש שלש שלש על כל דגל ודגל דברי ר״י וח״א שלש על כל מטה וממה) und jer. Sukka 55c, wo die streitfrage davon abhängig gemacht wird, ob תקיעה תרועה תקיעה als eine Einheit anzusehen sind. Von Jer. und Tosifta abweichend, lautet die LA. in בר׳ דמלאכת המשכן פ׳ י״ג תקעו והריעו יתקעו על כל דגל רי״א כ, תקיעות על כל מטה ומטה, was mit der Annahme Babli in Sukka 53b, wonach r. j. Die Ansicht vertritt: תקיעה תרועה תקיעה אחת היא, gut stimmt. 4*