Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Journal
- Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Volume
- 51 (1907)
- Issue
- Heft 1
- Article
- Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen
- Date
- 1907-01-01
- Page
- Seite 48 (sequence 8)
- Language
- German
- Belongs to
- article
- OCR quality
- 82% known words query
- IRI
…/2829132-2829803-2829805-2846266--35079-2846337- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
48 Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. ’ כפורים וט״י והאונן והמפקח את הגל וכל1) מי ע הבטיחוהו להוציאו מן בית האסורין ודל כי יהיה טמא לנפש טמא מת. עושה פ״ש ואין כל אלו עושים פ״ש. או בדרך רחוקה לכם יכול ליוצאי מצרים מנין אף לדורות אמרת לדורותיכם אף לדורות. ועשה פסח לה' את היחידים, ועשה בעשה, ' (ט׳ י״א) ר׳ יוסי הגלילי אומר לפי שנאמר בכל מושבותיכם תאכלו מצות (שמות י״ב כ׳) מצה הנאכלת בכל מושבות אתה יוצא בה ידי חובתך ואי אתה יוצא ידי חובתך בבכורים ואומר ששת ימים תאכל מצות (דברים ט״ז ה׳) מצה הנאכלת כל ששה ואי אתה יוצא ידי חובתך בחלות תודה וברקיקי נזיר מפני שהן נאכלין ליום אחד ודל2) בכל מושבותיכם וג׳ מצה הנאכלת בכל מושבות וכד רבי עקיבא אומר מה אם שומע אני בדבר קצר משניהן לפי שנאמר בפ״ש על מצות׳ ומרורים יאכלוהו שאינו צריך לאמרו והלא.כבר נאמר כחקת הפסה וכמשפטו והלא בכלל הקת הפסח מצה ומרור אלא הקיש מצה למרור. מה מרור אינו בכורים אף מצה אינה בכור־ם מה מרור נאכל כל ששה' אף מצה נאכלת כל ששה ואין אתה יוצא ידי חובתך בחלות תודה וברקיקי נזיר שאין נאכלין אלא ליום אחד3). <ט׳ er °לא ישאירו ממנו עד בקר. לימד על פ״ש שאף הוא בבל תותירו. ועצם לא ישברו בו יכול עצם שאין.עמו בשר אבל עצם שיש עמו בשר שבור ואכול את הבשר שיש בו ודל ועצם לא תשברו בו4), reits die Rede war. Vielleicht ist aber והזקן zu lesen, wie Pes. VIII, 6, vgl. V, 3 Tosiffa III, 2, und Bab. und Jer. das., wo gleichfalls ,חולד und זקן zusammen genannt werden und wo an letzterer Stelle, wie gelegentlich bemerkt sei, zu lesen ist: חצי חבורתו (פסול) כשר וכוי .ושחטו לשם [כשרים ו] פסולין [ד] ר׳ אלעזר וכר, ג) Mg. וכן. Vgl. zum Ganzen Pes. VIII, 5 u. 6. Bab. u. Jer. das. Sebachim 99'b«, Tosefta das. 11, 1. Im bezug auf die Streitfrage zwischen Rabbi und den Weisen hinsichtlich אונן scheint es, daß Jer. a. a. O. gelesen werden muß : ״מודה ר׳ לחכמים שהוא אסור כל אותו היום 2) Vielleicht ist zu lesen יכול, יוצא אדם־ ידי חובתו בבכורים ת״ל. Vgl. Pes. V, 4, wo jedoch בכורים nicht erwähnt wird, Mech. Bo. Abschn. 10. Mech. d, R. S. S. 19., SifraEmor. Per. XI, 4, Bab 36 a Jer. 29 b. Zur Frage, warum nicht auch חלות תודה ורקיקי נזיד aus מושבות ausgeschlossen werden, vgl. außer Bab. 38 b und Jer. das., auch Mech. a. a. O. 3) Mg. . hat von diesem Absatz nur den Schluß: הקיש מצה למרור מה מרור וכו,. 4) Der ganze Abschn. nur in Mg., vgl. Mech. Bo. Abschn. 15. Pes. 85 a und 84 b, Sebachim 97b.