Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1907-01-01 · Heft 1 · p. Seite 42

42 Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. שומר ומשורר שנא' לשמור משמרת1). ועבודה לא יעטר זה משא שהיה במדבר ומשבא לארץ כשיתקלקל קולו נפסל מלומר שירה2 *). ככה תעשה ללוים בטשמרותם השנים פוסלות בלוים ואינן פוסלות בכהנים והלא אומר וכי דין הוא ומה אם במקום שלא פסלו המומין פסלו השנים מקום שפסלו המומין אינו דין שיפסלו שנים תיל ככה תעשה ללוים השנים פוסלות הלוים אינן פוסלות בכהנים8). במשמרותם מגיד שהן עשויין משמרות הרכה והן ארבעה ועשרים משמר משמר לכל שבת וחהרין חלילה4 *). (ט׳ א׳) וידבר ה׳ אל משה במדבר סיני נאמר כאן במדבר סיני *ונאמר בראשון6) במדבר סיני מה מדבר סיני האמור בראשון באהל מועד אף מדבר סיני האמור כאן באהל מועד, מאהל מועד נאמרו כל המצות6) מאהל מועד נאמר לו למשוח המשכן מאהל ׳מועד נאמר לו לשרוף את הפרה מאהל מועד נאמר לו להעמיד את האהל7) מאהל מועד נאמרו כל הטומאות והטהרות. *) Dies und das Folgende sieht mehr aus wie eine zusammenfassende Bemerlamg des Verfassers. Vgl. Sifre 63, Chullin 24 a, Raschi und Ramban zur Schriftstelle. 2) Vgl. Sifre und Chullin das. Maimuni, Buch der Gesetze, Schoresch 3. 8) Sifre und Chullin das. Sifra Emor Par. III, 1, Tosifta Sebach XI, 6, wonach Tosifta Chagiga I, 3 zu emendieren ist, Jer. Sukka 54 a und den abweichenden Wortlauf der Baraita Chullin 24 b. 4) Zweifelhaft, vgl. Taanit 27 a, Maim. כלי המקדש III, 9 und IV, 3,מדר, הגדול בראשית s, XXII. . ö) Mg. וביאשו, ebenso w. u. בראשו st בראשון. 6) Mg. ♦נאמרו כל המצוות האלו מאוהל מועד ז׳) Schwierig. SR.: צ״ל דבכ״ה בכסלו נגמר מלאכת המשכן והעמידו משה ואמר לו הקב״ה משם שימתין עד כ״ח ניסן וכוי♦ Vielleicht läßt sich einfacher erklären, daß am dreiundzwanzigsten Adar, an welchem Tage nach Einigen die Milluim begonnen haben, von der bereits provisorisch errichteten Stiftshütte, die Exod. c. 40 enthaltene Anrede Gottes an Moses erging. Annehmbarer ist die andere Erklärung von SR.: א״נ אהל מועד היינו אהל הדברות כדאיתא ברבה פקודי, vgl. zur letzteren stelle RDL. A. 5 und Einhorn, welche auf das Zitat des Jalkut zu Num. 11, 24 aus מי אספה verweisen : אהל לעבודה ואהל לדברות שג׳ אהלים עשו und bes. Ss., zu 18, 4. Vgl. auch Mech. d. RS. S. 102, wo jedoch דברות א״מ im Gegens.zu דברות הר סיני im gewöhnlichen Sinne verstanden werden kann, da der Schriftvers, auf welchen der Midrasch sich beruft, sich nicht beziehen muß auf die Zeit, da Moses nach vierzigtägigem Aufenthalte vom Berge herunter kam. Vgl. auch RABD♦