Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1906-01-01 · Heft 1 · p. Seite 84

84 Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. דבר אל בני ישר׳ ע״י יש׳ מקגין ואין מקנין ע״י תושבים* 1) או בני יש׳ פרט לגרים אמרת איש2 3) איש לרבות את הגרים®), ואשת אחיו שסטת מאחיו לאחר מיתת אחיו שיקנא להם; בעשה ומנין בלא תעשה אמרת וידבר ה׳ אל משה לאמר4) ועדיין5) אין במשמע אלא אשתו הנשואה6) ומנין את מרבה ארוסתו ויבמתו וכל שהוא לו משום אשות7) אמרת לאמר ואמרת8) אליהם. in dem Sinne genommen werden müßten: da doch sonst dieser Grundsatz gilt, so könnte man meinen usw. — abgesehen davon, erhebt sich eine Schwierigkeit, von der man sich in der Tat wundern muß, daß sie den Kommentatoren nicht längst aufgefallen ist. Wo muß denn ein Unmündiger für eine Übertretung ein Opfer bringen, und kann das Gesetz von גזל הנר überhaupt für קטן gelten? Zum Überfluß sei auf Sifre 2 verwiesen, wo es gerade in bezug auf unseren Fall heißt, אמרת מה אם ע״ז חמורה פטר בה את הקטן ק״ל לכל מצות שבתורה,, wie überhaupt von vornherein nicht anzunehmen ist, daß גזל הגר eine Ausnahme bilden soll von der allgemeinen Regel. Die Stelle steht daher offenbar nidht im Zusammenhang mit dem Vorhergehenden und bezieht sich allgemein auf die Abgaben, die an den Priester zu entrichten sind. In bezug auf diese gilt אי] נתינת קטן כלום. Was יורשי קטן betrifft, so'sind offenbar die Vertreter gemeint und also gleich: אפיטרופס, auch wenn man nicht direct so liest. Sollte es vielleicht מורשי קטן im Sinne von,הרשאה heißen? Vgl. auch Baba m. 39 a. 1) Mg. R.לא ע״י גרים ולא ע״י תושבים, d. h, das Gesetz gilt nicht für sie, אבל ישראל מקנא על ידיהם SR. und RDL. mit dem Hinweis auf Sota 26 b. 2) Mgd. 3) Vgl. Edujot V. 6, Jer. Sota 18b. 4) Vgl. Temura 7 b, jer. Nasir 53 d. 6) Mg. u. Rd. Der Absatz steht abrupt, ähnlich Jalkut Nr. 761 כיוצא בדבר אתה אומד והפילו השופט ובו. Dort schließt sich dieser Satz gut den Inhalt des vorhergehenden Sifre, der wie aus Mg. dort zu ersehen ist, dem Inhalt des Sifre s. ähnlich ist, an. Hier ist eine solche Annahme nicht zulässig, man muß sich also aus dem Schriftworte אשתו ergänzen, vgl. Königsberger z. St. ואשת אחיו שסטת וכל״ scheint besagen zu wollen, daß die verdächtige Frau, wenn der Mann gestorben bevor sie getrunken, auch für den überlebenden Bruder בעשה לל״ת ist daher חולצת ולא מתיבמת Sota 5 a. Demnach müßte שקינא לה st. שיקנא להם gelesen werden. ף Mg. ad. לו R. ad לקינוי. 7) SR. כגון שומרת יבם, muß also unter כנוסה — יבמתו verstau