Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1903-01-01 · Heft 1 · p. Seite 72

72 Die neue Ausgabe des Seder Eliaiiu rabba und suta. Beweisführung, die die überraschende Thatsache feststelltc, dass das uns vorliegende Werk der in der Gemara Kethub. 106 a erwähnte Seder Eliahu ist, oder dass der Autor desselben noch nichts vom jerusalemisehen und babylonischen Talmud gewusst habe (Einl. S. 60 שבעל הספר הזה לא ידע מהתלמוד לא מהירושלמי ולא מהבבלי), wäre ein nicht geringeres literarisches Ereigniss, als es die Entdeckung der Sirach- Fragmente gewesen ist, und wir müssten auch dem Entstehen einer ganzen Litteratur über die Seder-Eliahu-Frage entgegensehen! — Interessant und lehrreich, wie alles, was Hr. Fr. schreibt, sind die Abschnitte I—IV der Einleitung (גדלות אליהו S. 2—13, הסתלקות אליהו S. 14—20, בליחות אליהו הנביא• S. 20—27, גילו אליהו S. 27—44), in denen, was die hl. Schrift־ vom Propheten Elia erzählt, oder was im Talmud, im Midrasch, auch im Sohar über ihn überliefert ist, zusammengestellt, erklärt oder gedeutet wird. Diese Abschnitte, urul besonders der vierte, bilden die ausserordentliche Zurüstung, in der Ilr. Fr. es versucht die psychologischen Grundlagen für die Theorie zu schaffen, wie wir die alte Erzählung — im deutschen Vorworte S. 1 wird dieselbe als eine der zahlreichen Sagen im Talmud und Midrasch bezeichnet - dass der Prophet Elia den R. Anan den Seder Eliahu gelehrt und ihm nachher diesen Seder, den man Seder Eliahu rabba und Seder Eliahu suta nennt, übergeben habe (Kethub. a. a. 0.)י für eine subjective Wahrheit halten können. Die Erzählungen vom Erscheinen des Propheten Elia auf Erden, werden Einl. S. 40 f auf folgende Weise classificirt: ואומר אלי הסיפורים יתחלקו לד׳ מינים, מהם דברים• שראו בהלום והם בכלל דברי חלומות, ומהם דברי פיוטים לחזק הלבבות באמונה ובבטחון וכיוצא בהם, ומהם דברים בדואים שבידו להם אנשים לאיזה תכלית ששטו להם והם בכלל כותבי פלסתר ששנו עליהם חכמים בברייתא (סוכה כ״ט ע״א) בשביל ד׳ דברים מאורות אמנם במין-לוקין על כותבי פלסתר ועל מעידי עידית שקר ובו,1) הרביעי מאילו הסיפורים הם התגליות לאנשים מפורסמים בחפידותם, ובמוצא בזה אמרו-ושהיו התגליות כאלו מפורסמים בעם אזמר לר' יהודה . - הרבה צפו לדרוש במרכבה ולא ראו אותה מימיהם ור״י השיב להם התם באובנא דלבא תליא מלתא והא קא מיכוו! וידע — — וכבר אפשר שיראו מקצת בני אדם דברים שאץ אחרים רואים אותם לפי המקאובנא דלבא שיש להם ולמי שיבחשים יאמדנ^לא ראינו אינה ראייה —, Dieser Abschnitt schliesst mit der merkwürdigen J) Vgl. dio Deutung dieser Bor&itaim Vorw. zur Einl. S. 8 Note 1; haggadisch interessant ist die Erklärung ועל אלו שלא הושיבו את בניהם בין ברכי ודח אסרו שהם סנדלי בהמה דהה•