Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1901-01-01 · Heft 1 · p. Seite 81

Das hebr.-pors. Wörbeibucli des Sal. b. Sam. 81 39. Nr. 255. גואכי ,ענכבוד, aranea, vgl. Oholot XIII, 5 ככי> 40. Nr. 259. נולאבה, genus hordei folliculo carentis. vgl. Pessachim. 35a כופמין גולבא. Auffallend ist, das es als Gerstenart bezeichnet wird, während es an Ort und Stelle heisst כרסמין מין חמין. 41. Nr. 261 גורבי מסאניה, tegmen pedis, calceus, vgl. Hai Ged. S. 154. 42. Nr. 264. מדם, is, cujus oculi vel supercilia non sunt unius modi, vgl. Bechorot 43 b. in der Mischnah הזנק und die Erklärung in der Gemara. תנא כל זוגא דלא שוי להדדי זגדום קרי ליה, 43. Nr. 269. גלילים, ampullae oleariae ex Galilaea, vgl. Kelim II, 2 הפכין הגלילים. 44. Nr. 274. נמי, curatio morbi, remedium, vgl. Tosefta Sabbat XII, 14 אכל לא גמי יבש וכ״ו ע״ג מכתו und Erubin 104a: דגמי מסי, 45. Nr. 290. נציץ דינפק מניה פרי בטן של בהמה שיצא מבטן אמו אחר שחיטה, eine bei den Karäern häufige Bezeichnung, ist vielleicht mit Beehorot 8b: ודצייצא דמית מהיכא נפק רוחיה וכר zu vergleichen. Siehe jedoch, auch die LA. des Aruch רצוצה, 46. Nr. 292. גרגצא, musca viridis .... vel culex praci vgl. Sukka 25a: משום סרחא דגרגישתא, wofür sich auch die LA. דגרגצתא findet, vgl. ד״ס zur St. 47. Nr. 295. גרופין, aqua bulliens et celeriter statim (?) bibita, vgl. Pesachim 42a במים הגרופין מן המולייר- Die vom Yerf. mit Fragezeichen versehenen Worte דר חאל כשידה können demnach bloss bedeuten: soeben aus dem Kessel genommen. 48. Nr. 305. דאווק, jecit, vgl. Gittin 78a דערק לה חרציה, wofür es Hai Ged. (ed. Wien 59b) heisst דאווק ליה אחרציה< (ed. Hild. S. 321 דאויק). 49. Nr. 309. דבל אמאסידן מידבל הוא דדביל׳, tumescere. Hier hat sich uns eine beachtenswerthe St. erhalten, die sonst unseres Wissens nicht verzeichnet ist. Gemeint ist wohl Chullin 49a ההיא קשיתא דאשתכח במרה אמר ר׳א כי הוינן בי רב כהנא אמר הא ודאי סימפונא נקט ואתא' אף ע״ג רלא קא נפקא מירבל הוא דרביל ליה. Der Ausdruck wird mit ארבלא (Sieh) in Yerbindung gebracht und demnach erklärt: ע״י נענוע שמנענע הבהמה בהליכתה ימים רבים נכנסה תמיד מעט מעט במקום רחוק שאינה יכולה עכשיו לצאת מירבל לשון כברה וכר ארבילא (Raschi). S. b. S. las מידבל הוא דדביל ליה und erklärt es durch: Anschwellen, d. h. der Kern ist durch das Liegen in der Feuchtigkeit aufgedunsen, so dass er den Weg, den er pa&sirte, nicht Monatsschrift, 45. Jahrgang. 6