Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1901-01-01 · Heft 1 · p. Seite 80

80 Das hebr.-pers, Wörterbuch des Sal. b. Sam. 24. Nr. 134. אפסיא, securis, vgl. Wajjikra r. secfc. 24: מאן דאית ליה פס, 25* Nr, 144. אפריפרין, pilentum camelinum, lectica, entspricht פרייפרין, Baba m. 75b. 26. Nr. 165. אריפתא דאר פילפיל, war nicht besonders anzuführen, vgl. Gittin 69b. 27. Nr. 170. ארנקית, tunica, vgl. die von Aruch s. v. רנק angeführte Stelle: אין הרונקין חייבין בציצית* 28. Nr. 200. ׳בזוית brachiale, armilla u. s. w., vgl. Sabbat 63a: בירית טהורה, und die Erklärung derGemara daselbst. 29* Nr. 206. בטס תנכי שודן השן שבטס והוא דומה דוראנה י/אהנין כי בזופין אהנין שד .כי תנוך שד tenuescere; similis cuspidi ferreae, quae in hasta ferrea est, quae tenuescit. Die Stelle ist nicht recht verständlich, die Worte השן שבטס sind offenbar der Mischnah Kelim. XIII, 6 entlehnt; dass S. b. S. בטס als ein Yerbum aufgefasst haben soll, mochten wir nicht annehmen. Die Worte müssen demnach in einem anderen Zusammenhänge genommen werden. 30. Nr. 208. ביוכא וספכתא, pyxis collyrii et stilus, vgl. Baba b. 164a תרגסא רבא בייבא וסבכתא♦ 31. Nr. 210. בי חלתא זיר דיג, pars inferrior ollae. Es ist ריג anst. דיג zu lesen, zwischen dem Sand, vgl. Baba m. 26b : האי מן דהזי הנפל זוזי מחבריה בי הלתא, 32. Nr. 219. בית בלתי כראסעין אלשמס, ist vielleicht בית בלתין Iiosch ha-Schanah 22b. 33. Nr. 223. בלבלונית אלאביאצאץ חוטמו שופע נג׳. Es ist בלבנונית zu lesen, Negaim IY, 4. כמה יהא בלבנונית; die Worte חוטמו שופע scheinen nicht hierher zu gehören. 34. Nr. 227. בליא, ab ora fornacis inferius, entspricht כליא in der Mischna Baba b. 17a ואת התנור שלשה מן הכליא.. 35. Nr. 240. ברואתא, storeae ex arundinibus aliisque rebus textae, kommt nicht selten vor, nur steht in unseren Ausgaben in der Regel ד statt ר, vgl. Sukka 20b בודיתא דמחוזא■, wofür es richtiger בוריתא heissen müsste. 36. Nr. 242. ברטיני ׳, forfex, ist wahrscheinlich andere LA. für בורטיא, Sanhedrin 27b קתא דבורטיא♦ 37. Nr. 253. גבס, is qui supercilium non habet, ist .wahrscheinlieh dasselbe, was גבן. 38. Nr. 254. גדר לשונות. גאנבין קדש׳, es scheint,. dass Kelim XVIII, 5 גדר שתי לשונות gemeint ist. und wahrscheinlich ist שתי ausgefallen, worauf der Dual גאנבין hin weist. Es wird demnach blos erklärt, dass לשונות hier die Seiten bezeichnen.