Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1901-01-01 · Heft 1 · p. Seite 49

Die nach Raschi benannten Gebäude in Worms. 49 Er fand es im Bet ha-Midrasch des Eleasar aus Worms genannt ^1סוד שב). 2) 14. Jahrhundert. In einem 1406 geschriebenen Siddur heisst es vom Liede חד גדיא : Dieses Lied wird in allen Gemeinden Israels gesungen. Ich habe gehört, dass dieses Lied, wie auch das Lied אחד מי יודע, auf Pergament geschrieben und verborgen im Bet ha-Midrasch des Rokeach in Worms gefunden wurde2). 3) 1615. lieber, die Vertreibung der Juden aus Worms in diesem Jahre erzählt Juda Kirchheim in seinem Minhagbuche3) folio 121a; Im Jahre 375 (1615) am 7. Tage des Pessachfestes .... stand gegen uns das freche Volk auf . . . und bald nachdem sie uns aus unseren Strassen vertrieben hatten, gingen die Leute und zerstörten unsere Synagoge, die Frauensynagoge und das Bet ha-Midrasoh der Männer, auch das Gebäude vor der Frauensynagoge. (Und sie standen dort verwüstet bis Dienstag 29. Siwan 380 (1620). Dann begann man die Männer-Synagoge zu bauen . . . . und sie wurde vollendet Freitag, 29. Ab . . . Dann gingen sie auf den Friedhof, gruben einige hundert Grabsteine aus und zerstörten diese, wie auch einige Gebäude, welche sich dort befanden, desgleichen ein Haus, in welchem man das Gebet צדוק הדין zu recitieren pflegte . . .4). Hier ist nur von der Wiederherstellung der Männer-Synagoge die Rede, und 252). Dieser Mose, Sohn eines unbekannten Sohnes des Ephraim, lebte gegen 1220, und dessen Sohn Jehuda gegen 1250. זה הועתק במדינת ריגנשפורג בבית ה״ר יהודה בר׳ משה בן בנו של ף רבעו אפרים אשר מצא בבית מדרשו של ר׳ אלעזד מוודמויישא הנקרא סוד שכל (Neubauer, Letterbode X, III, R. d. E. j. XXIII 235, Gross ibid), הנה הפיוט זה מזמדין בכל תפוצות ישראל ושמעתי שמצאו זה הפיוט (2 ואחד מי יודע גנוז וכתוב על ההלף בבית המדרש הרוקח בגרמייזא ♦ ♦ (Brüll, Jahrbücher IY, 97). *) Ueber dieses und andere Minhagbücher s. meine Abhandlung: ״Die Wormser Minhagbücher“ in der Gedenkschrift für D. Kaufmann. 0 בשנת שע״ה לפ״ק בשביעי של פסח . ... קמו עלינו גדי עזי פנים ומיד בשעה הזאת שגדשו אותנו מרחובותינו הלכו הבעלי בובים (?) ומהרסים את בית מקדש מעט וגם ביד, של הנשים וגם בית המדרש של אנשים, וגם הבנין לפני ב״ה של הנשים מעמדו שם חרוב ער יום ג׳ פ״ט פיון ש״פ לפ״ק אז התחיל לבנות הבית הכנסת של אנשים .... ועמר אותו יום ו׳ כ״ט אב . . .) ואדדב הלכו על בית העלמין וחופרין ומשברי] שם כמה מאות מצבות וגם איזה בנינים שעומדים שם וגם הבית אשר אומרים בו צידוק הדין . . . . Monatsschrift, 45. Jahrgang. 4