Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1900-01-01 · Heft 1 · p. Seite 40

40 Zur Charakteristik des Levi ben Abraham ben Chajjiin. ״er in Mitten seiner Heersdiaaren ein Zeichen ist.“ Dies will sagen, dass jedes Wesen eine einheitliche Substanz nur dadurch wird, dass etwas von der göttlichen Einheit, die sich über alles erstreckt, auf dasselbe herabströmt. Mit anderen Worten: alle Form emaniert aus Gott. Die Thatsache der Individuation ist so ein Beweis für die Existenz eines ersten Bewegers1). Wir haben in diesem Batlajusischen Beweise eine kleine Variation des durch Abraham Ibn Daud in die jüdische Religionsphilosophie eingeführten aristotelischen Gottesbeweises, der vomBegriff der Bewegung ausgeht. Für die Bewegung ist ihr Resultat, die einheitgebende Form eingesetzt. In diesem Betracht wird Gott nach unserem Autor צרר genannt, weil er reine Form und formgebendes Prinzip ist2), wie auch ״ חי העולםder Ewiglebende und der Welt Leben gebende3).“ Gott ist demnach, wie Levi noch einmal hervorhebt, nur in seinem Wirken erkennbar; sein Wesen hingegen bleibt uns verschlossen. Er ist so das Offenbarste und das Verborgenste, das Nächste und das Fernste4). Dem will auch die Fassung x) Dieser Beweis ist ohne Zweifel aus Batlajusi entlehnt, s. ס׳ העגולות להרעיוניוה ed. Kaufmann, p. 34b, Z. 13 ff: כאשר יתבונן המשכיל ימצא כל דבר מן הנמצאים שאמנם נהיה מצוי באשר נהיתה לו שום עצמות שימצא בה ונכר בה' מזולתו והוא כח האחדות ואותה האחדות שנתיחד הוא בה אמנם היגיעה אליו מהבורא יתב׳ באמצעות מה שיש בינו ובינו מן הנמצאים ואותה האחדות היא הוייתו וצורתו אשר בה תיקונו וניכר בה מזולתו וכאשר לתפרד ממנו אותה האחדות הרי נעדר והוית האחדות מאת הבורא יתב' בכל הדברים cf. Parallele ibid. p. 35, Z. 19 ff: והאחדות ההיא אשר יתפשט בו וימצא אמנם התפשט אלייך מן הבורא. Zu dem Ausdruck in unserem hebr. Text: □ואותותיו גלויים בה cf. More H, 12: ♦ מעשי השכל ■הנפרד מבוארים גלויים במציאות ״ ... 2) צור wird mit צורה in Zusammenhang gebracht, s. auch S; 33, n. 2 und vgl. Ibn Esra zu Deut. 32,4: ויש אומרים מלשון צורה וכן וצורם לבלות שאול ועקרם שאין ילו עצם מקבל רק הוא צור קדמון vergl. hiermit de31 hehr. Text. Dass Gott die Form der Welt ist, s. Batlajusi a. a. 0. p. 38., Z. 12. 3) Aehnlich Kusari IV, 3 u. More 1,72 suh finenn — Vgl. Cod. hebr. Mon. a. a. 0. לפי (I Sam. 1,3 u. öfter) אמנם רבותי׳ ז״ל אמרו שהוא נקרא צבאות ר״ל כיי ידוע כי כל נמצא (Chag. 16a: שהוא אות בתוך צבא שלו (אוח הוא ברבבות שלו התעצם והיה אחד במה ששפע עליו האחדות הבורא המתפשטת בכל הנמצאים וכולם ימצאו החוק שקבע בהם הבורא והוא נמצא בכל דבר דבקות נבדל נמצא שהאחדות והטבע הנמצא בנבראים אות (Der Nachsatz beginnt mit: וראיה על ממציאם ואותותיו גלויים בהם (נמצא שהאחדות יכן׳ להיותו צורת הכל ואין בו דבר מקבל על כן (Deut. 32,15 u. öfter) והם ענין'ויקרא צור ולהיות האחד האטתי נודע מצד מעשיו ונמצאו בכל'נעלם מצד (Dan. 12,7.) נקרא חי העולם עצמו ונסכלה ממנו .מהותו ואמתתו יסדו במטבע הברכות ב״א״י א״מ״ה א״ק״ב״ו כי הוא יתעלה הנגלה והנסתר הקרוב והרחוק. 4) S. More I, 72: כי המופת יעמודי׳על הבדלו יתעלה מן העולם והנקחו ממנו והמופת יעמוד על מציאותי מעשי הנהגתו והשגחתו בכל חלק מחלקיו ואפי׳ הדק הפחות• Levi hat seine Ausführung wohl aber eher aus Bach ja ibn Pakuda, s. Chob., ש׳היחוד cp. X: כי הוא קרוב מכל קרוב מצד פעולותיו ורחוק מכל רחוק מצד דמות עצם כבודו Die Idee findet siph schon in Hagg., 's. Midi*, zu Ps. 4. Deut. r. 11,2.