Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1900-01-01 · Heft 1 · p. Seite 38

88 Zur Charakteristik des Levi.ben Abraham ben Chajjim. wird, so tritt er 11ns demgemäss als Gott der Engel (אלוהי המלאכים) entgegen, ganz wie in dem Ausdruck אדני האדנים als Herr der Sphären (1(אדון הגלגלים). Im Buche Kohelet2) und in der Schöpfungsgeschichte wird daher auch nur der Name אלהים gebraucht, weil dort von einem göttlichen Wirken die Rede ist, das durch Mittelwesen geschieht. Aus Daniel 2,11 erhellt, das die Engel immateriell sind3); weil sie Gott nahe sind4), wird dieser der ״über den Cherubim Thronende״ genannt (I. Sam. 4,4 u. öfter)5). Der Gottesname שדי ist von demselben Stamme herzuleiten wie das Substantivmn שוך, er bezeichnet Gott als den Lenker der Gestirne (6(המנצח המערכה)• Weil dieseSeite des göttlichen Waltens das Heil Israels zum Ziele hat7), wird er der נצח ישראל genannt. Nicht unmöglich ist es auch, dass das Wort שדי mit ״ שדיםBrüsteu zusammenhängt. Es würde dann andeuten, dass von Gott aller ג) nach More II, 6, der sich an Kus. IV, 1 anschliesst. 2) Yergl. hierzu den Schluss der Ausführung Ihn Esras zu Ex. 8,15; zum Verständniss dieser Stelle Ihn Esras ist heranzuziehen der Anfang seiner Erklärung von Ex. 23,20. 3) Dieser Yers wird schon von Ihn Esra zu Exod. 3,4 als auf die Engel sich beziehend gedeutet. 4) Levi scheint die beiden ähnlichen Worte ק רוב und כרוב wohl im Anschluss an David Kimchi’s Comm. zu I. Sam. 4,4, mit einander in Beziehung zu bringen; cf. More II, 4 המלאכים המתקרבים,' wenn anders diese Stelle im Gegensatz zu Ephodi aufgefasst werden darf. 5) Ygl. Cod. hebr. Mon. a. a. 0. על כן לא נזכר בקהלת וכן במעשה בראשית שם כי אם .אלהים כי שם מדבר על המעשים הנעשים באמצעות המלאכים ואמרו על המלאכים כי אינם גופים ולא בגופים ולינצוח המלאכים (Dan. 2,11) אלהין די מדרהון עם בשרא. לא איתוהי (I Sam. 4,4; II, 6,2 u. öfter) וקרבתם אל השם נקרא האל יושב הכרובים. 6) Diese Erklärung ist jedenfalls aus Ibn Esra entlehnt; s. diesen Autor zu Ex. 6,2, wo er im Namen des Samuel ha-Nagid bemerkt, שדי sei gleich מנצח ותקיף, und ibid.: אני אל שדי 'שפירושו מנצח המערכות העליונות_ oder nach der Anführung bei Nachmanides, der die Auffassung billigt, z. St.: מנצח ומשדד מערכות שמים Ebenso auch David Kimchi; s. über radicum s. v. ומן השרש הזה אני אל שדי שענינו תקיף ומנצח י כענין שודד. ־:“ שדך״ Der Ausdruck נצח dürfte der terminus technicus für die Art, wie Gott bewegt, sein. Diesen Sinn hat auch More 1,59: וכל הפילוסופים אומרים נצחנו בנעימותו, ein Ausdruck, der übrigens auch von unserem Autor erklärt wird in einer Kcrem chemed YI1I, 20Ö angeführten Steile. ,נצחנו בנעימותו“ ist die Üebersetzung von Arist.: Metaph. XII, 7, 1072 bo xtvsi oi w? £p1ö;j.cvov cf. ibid. 1072 a 26. cf. More 1,72 s. fin.: ישתבח מי שנצחנו שלמותו: S. auch More 11,4: שיהיה לגלגל תשוקה למה שציירהו והוא הדבר האהוב והוא האל יתעלה שנע 7) lieber di e durch שדי angezeigte Beücrschuug der Gestirne um Israels willen s. Nachmanides zu Ex. 6,2: ולכן אמר עתה לאברהם אבינו כי הוא התקיף המנצח ליגבר על מזלו ויוליד ויהיה ברית בינו ובין זרעו לעולם שיהיה חלק ד' עמו וברצונו ינהיגם לא יהיו תחת ממשלת כוכב ומזל, sowie Ihn Esra zu Ex. 23,26: ואם תכרות ברית עמו שתעבדני אני ארבה אותך במאד מאד כי אנצח התולדת