Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1900-01-01 · Heft 1 · p. Seite 32

32 Zur Charakteristik des Leri ben Abraham ben Chajjim. und gebildet habe“ 1). Dass das letzte Wort des Satzes nun in der Luft schwebt, berücksichtigt er nicht weiter. Sodann fasst er als Subjekt zu ״ ויתעצבden Menschen“ auf, so dass der Sinn der ist: ״Gote hatte es nicht gewollt, dass der Mensch in den irdischen Dingen aufgehe und in seinen intellektuellen Fähigkeiten verletzt und geschädigt werde“2). Auch in der letzten Erklärung betrachtet er ״sein Herz“ als das Herz des Mensehen, über das Gott betrübt War; H. Sam. 19,3 giebt ihm diese Deutung an die Hand3). Auch in der Beurtheilung der drei Stellen, an denen Onkelos וירא ד mit וחוא ד übersetzt, obwohl es sich um die Wahrnehmung von etwas Bösem handelt, weicht er vom ״Führer“ ab, nachdem er sich ihm in der ganzen Theorie über die targumische Umsclireibung des göttlichen Sehens (More 1,48) angeschlossen hatte. Zur Erkläiung jener Abweichung war von Maimonides angenommen worden, dass hier falsche Lesaiien vorlägen. Le\I glaubt auf diese Ausflucht verzichten zu können; er meint, dass es sich hier (Gen. 6,5, 6,12 u. 29,31) um Fälle handle, wo Gott, im Grunde genommen, doch etwas Gutes sehe, Insofern seine Hülfe ja schliesslich eintrete4)’ x) (cf. Gesenius: Lex. עצב I) וינחם די כי עשה את האדם ויתעצב 2) וינחם כי עשה את האדם בארץ כלו׳ לא כוון השם במציאות האדם שיהיה משתדל ועמל ועושה בענין הארץ כי האדם טרח ונתעצב ונפסד בשכלו Aeknlich später Bachja ben Äscher zur Stelle. 3) על לבו — אל לבו S. cod. hehr. Mon. 58, p. 69: והנה השגחת הבורא בנו תהיה כפי הידיעה והדבקות כי השלם היודע השם הוא הידוע והנזכר לפניו לכן הפיל הכתוב וכן ואדעך בשם (Ex. 33,12) ידעתיך בשם (Gen. 18,19) הידיעה אצל הטובים אמר כי ידעתיו (Gen. 18,21) וכן ואם לא אדעה (Ps. 1,6) ר״ל בפרט ונאמר יודע ד* דרך צדיקים (Ex. 33,12) כי ר״ל ואם לא עשו הרעה הזאת אדעה ואשגיח עליהם אבל הרעים הם בהסתרת פנים ודרך ולפי שלא תתלה פעולת הבורא והשגחתו וכוונתו בענין הרע והעול (Ps. 1,6). רשעים תאבד (Hiob,35,13) אך שוא לא ישמע אל (Hab. 1,13) והחמס כמו שאמר והבט אל עמל לא תוכל תרגם כל ראייה שמצא בו וגלי קדם די חוץ משלושה שלא נודע (Hiob, 35,13) וזה מקום לא ידע אל והם וירא ד׳ כי (More Heb. I, 48) בהם טעם ואולי כמו שכתב ר״מ היה טעות נפל בנוסחאות כי שנואה לאה T וירא (Gen. 6,12) וירא אלהים את האדם (Gen. 6,5) רבה "רעת האדם ואיפשר לומר כי כל אחד מאלה שלשה מוסב למה שירצו להושיע מהשגחה השם (Gen. 29,31) פי' ר״מ וירד האדם כנגד רצון (Gen. 6,6) על חסידיו כמו נוח ובניו ומה שאמר ויתעצב אל לבו וכן אונקלוס פי׳ לבו רצונו אלא שהבין הפסוק בענין אחר ויש לפרט ויתעצב (More I, 29) האל ויהיה ענין הפסוק וינחם ד‘כי עשה ויתעצב את האדם (Hiob 10,8) מלשון ידיך עצבוני ויעשוני בארץ או יהיה לבו שב אל האדם ויהיה ענין הפסוק כן וינחם ד'כי עשה את האדם בארץ כלוט' לא כוון השם במציאות האדם שיהיה משתדל ועמל ועושה בענין הארץ כי האדם טרה ונתעצב (II Sam. 19,3.) ונפסד בשכלו או האל כעם על זדון לבו של אדם כענין נעצב המלך על בנו 4) מוסב למה שירצו להושיע מהשגחת השם על חסידיו. S. hebr. Text a. a. 0.