Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1895-10-01 · Heft 1 (Oktober 1895) · p. Seite 29

Jehuda Hadassi’s Hermeneutik und Grammatik. 29 Bei der Behandlung der Tocale im Einzelnen folgt Hadassi besonders zwei Quellen, dem bereits erwähnten Taame ha-Mikra (Horajoth ha־Kore) und Abraham Ibn Esra’s Mosnajim. Die Namen der meisten Yocale erklärt er ganz wie die erstgenannte Schrift1). Vom Cholem sagt er an der ersten von den Vocalen handelnden Stelle: והוא מלך מלכים יען כי לבדו יושב גבוה כמלך בכפאו והוא הנקודה של מעלה בין שתי אותיות. Das ist fast wörtlich aus Ibn Esra’s genanntem Werke genommen2). Bei der speciellen Behandlung dieses Tocals, in dem kateche tischen Theile, giebt Hadassi auch eine Etymologie des Wortes חולם: es bedeute im Aramäischen die Krone auf dem Haupte des Königs; einer solchen sei der oben thronende Punkt des Cholem ähnlich3). Was dann bei Hadassi weiter über den Namen Cholem. gesagt ist, ist nur verständlich, wenn man die Quelle des Passus bei Ibn Esra kennt. Ibn Esra hat folgende zwei Bemerkungen über das Cholem4): 1. ופירושו שלם ותמים וכן בדברי קדמונינו דל פעמים חלום וכן יחלמו בניהם ומדקדקי לשון ערב יקראו.2 .וענק שלם שכל המלכים חסידים כנגדו תנועת החולם גבהות ורוממות וכן הנרגש בלשון על כן הוא למעלה. Hadassi adoptirt beide Bemerkungen, giebt sie aber in umgekehrter Reihenfolge; ausserdem widerfährt ihm das Missgeschick, aus den ,,Grammatikern der arabischen Sprache“, die Ibn Esra citirt, Grammatiker der hebräischen Sprache zu machen, so dass Ibn Esra’s witzige Anwendung des arabischen Terminus רפע (rafc) für den Auslaut (u9 0) des Nominativs, (eig. Höhe, Erhabenheit) auf die Aussprache und die Stelle des hebr. Vocalzeichens Cholem verloren geht und das von Hadassi Gebotene sinnlose Phrase wird5). 1) Kamez: מקמצת הפה (T. H. 13b: לפי שהוא מקמק את הפה); Pathach: שהוא פותח אה הפה (T. H.: לפי שהוא פותח את כל הפה); Chirek: בחריקת שניך (T. H.: כשאדם חורק שניו); Schurek: כשריקות עוררי עדרי צאנך (T. H.: כמו לשמוע שריקת עדרים)• 2) Mosnajim 2b (ed. Heidenheim, 147b ed. Bömberg): והוא מלך מלכים בעבור שהוא לבדו גבוה והוא נקודה למעלה בין שתי אותיות. 3) N. 164, B.ש׳ מה היא החולם והועלתה? ת׳ החולם היא הנקודה ההרה :ן בראש האות והועלתה בלשון ארמית היא העטרה שהיא בראש המלך נקראת בעלי המשנה כדמותו חולמתו בעד (W. בלשונם חולם ומוח התנאים (התנאי אמרו העטרה. Gemeint ist die Stelle in Aboda sara 44a: כל הראוי למלבות חולמתו (so Aruch. s. v4 חלם, Kohut in, 405b, nicht ׳(הולמתו Die ,,aramaische“ Bedeutung Krone für חולם ist wohl nur fictiv. Diese Etymologie für Cholem findet sich auch in dem Ton Derenbourg edirten ״Manuel du Lecteur‘4, p. 54: ונקרא חולם כמו שאמרו כל הראוי למלכות חולמתו כלומר יבא כתר מלכות מלא ראשו בשוה. 4) Mosnajim 5b (200b). 5) N. 164, B. ומדקדקי לשון עברית יקראו החולם תנועה מענהו גבהות :ו